פרשת השבוע נשא | כתוב והתודו את חטאתם כי צריך דוקא וידוי דברים וזה מצוות עשה

כתוב בפרשת השבוע נשא והתודו את חטאתם כי צריך דוקא וידוי דברים וזה מצוות עשה שכל אחד צריך לקיים וזה טוב ובריא לרוחניות של האדם – כנסו לקרוא כמה כללים וקיים מצוות עשה של וידוי דברים.

והתודו את חטאתם

(במדבר ה-ז) "והתודו את חטאתם". כתב רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא-סי' קעח) וזה לשונו:

דע, כי צריך דוקא וידוי דברים, כי צריך לפרט את החטא, וצריך להתוודות בדיבורים בכל פעם על כל מה שעשה. וכדאיתא בספר חרדים (פי"ב-כה) מצות עשה *שיתודה בפיו השב בתשובה, **ויפרט החטא עצמו שעשה,

כמה דאת אמר (שמות לב-לא) חטא העם הזה חטאה גדולה, ויעשו להם אלהי זהב [שמכאן ילפינן שצריך לפרט החטא, כדאמר רבי יהודה בן בבא] (יומא פב:), שנאמר (ויקרא כו-מ) והתודו את עוונם ואת עוון אבותם [שזה מקור למצוות וידוי, ע' ס' המצוות, מ"ע ע"ג].

מצוות הוידוי ליחיד בשומע תפילה כדאיתא בזוה"ק פ' בלק, דף קצה: ואמר במס' סוטה (לב:) שלכך התקינו תפילה בלחש, כדי שלא ישמע חבירו כשמתוודה ומפרט חטאו בתוך תפילתו.

וכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"א ה"א) כל מצוות שבתורה, בין עשה, בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני ה' ברוץ הוא, שנאמר (במדבר ה-ו) איש או אשה כי יעשו.. והתודו את חטאתם אשר עשו – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה.

וכל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב – הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ.

וכתב ביסוד ושורש העבודה (פי"א-ה) דעו נא אחי ורעי, שעיקר הוידוי הוא התשובה שעמה, כמ"ש הרמב"ם (ה' תשובה פ"ב ה"ב) שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שהשי"ת בוחן כליות ולב, בוחן את האדם בעת הוידוי, האם קיבל בלבו קבלה אמיתית בתכלית החרטה, שמשעה זו ולהלן יקשר עצמו בקשר אמיץ וחזק בגדרים וסייגים שיהיה בלתי אפשר שיחזור ויבא עוד לאותו חטא.

ואיתא (מובא) בספר החינוך (מצוה שס"ד) וזה לשונו  והתודו את חטאתם (במדבר ה-ז) שנצטוינו להתוודות לפני השי"ת על כל החטאים שחטאנו בעת שנתנחם (פי' שנתחרט) עליהם, וזהו ענין הוידוי, שיאמר אדם בעת התשובה "אנא ה', חטאתי עויתי, פשעתי לפניך כך וכך, כלומר שיזכיר החטא שעשה שבפירוש בפיו, ויבקש כפרה עליו, ויאריך בדבר כפי מה שיהיה צחות לשונו. עכ"ל.

וצריך לומר הוידוי לאט לאט בנחת, וכמ"ש (הכה"ח סי' קלא-יז), וזה לשונו: כשמתודה צריך לומר הוידוי בנחת ובשלוה, ובלב נשבר ונדכה, וישהה בין תיבה לתיבה לידע לפני מי הוא מתודה, שאם יאמר אותו במרוצה ובלתי הבנה וכוונה, הרי זה בא לתקן ונמצא מקלקל, כי הוא בא להתוודות ולבקש כפרה מלפני מלך רם ונשא, ואיך אליו פניו ישא, אם לא יאומר אותו כמו עני ודכא, וברוח נמוכה.

ואיתא ביסוד ושורש העבודה (ה-ז) שיזהר לומר תמיד אחר הוידוי פסוק ואתה צדיק על כל הבא עלינו, כי אמת עשית ואנחנו הרשענו (נחמיה ט, לג) בהכנעה גדולה ובכוונה עצומה.

וכתב הרב החיד"א (מדבר קדמות-מערכת ו-יא) שהמתודה חטאתו וחטאת כל ישראל, גורם לטהר המידות העליונות, ולנקותם מאותו הפגם, ויורד שפע מלמעלה ומעבירו ומטהרו, והיינו (מיכה ז-יח) נושא עוון ועובר על פשע, והוא מימי הטהרה לרחוץ חלאת הפגם (ושם-טו) המתודה ומתחרט ושב אל ה' בכל לבו ומגביר התשובה על כל הפרטים, הרי העוונות נעשות לו כזכויות, עיין שם,

ויהי רצון שנזכה תמיד לעשות תשובה ולהתוודות כראוי.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

לחץ כאן להורדה והדפסת העלון לשבת פרשת נשא

לפניכם סדר וידוי דברים המלא לקריאה נוחה בניידים ולהדפסה