התחזקות בתפילה
אַךְ אַף-עַל-פִּי- כֵן אָבוֹא לְפָנָיו שֶׁלּא כַדָּת..,
וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי. הַיְנוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם, אֵינוֹ לְרָצוֹן לְפָנָיו תְּפִלָּתִי וְהִתְבּוֹדְדוּתִי 'עַתָּה' – מֵרִבּוּי קִלְקוּלִי, כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי וְיַעֲשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמִּי מַה שֶּׁיִּרְצֶה, אֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְאֶצְעַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלַי יְרַחֵם.
וְאָז כשאדם מוסר נפשו ומתחזק בתפילה, מְרַחֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב.
וזֶה סוֹד הַהֶאָרָה וְהִתְקָרְבוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמַּגִּיעַ לִפְעָמִים לְהָאָדָם הַנָּמוֹךְ מְאד, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ הִתְקָרְבוּת מֵרָחוֹק בְּסוֹד הוֹשָׁטַת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּנֵס אַמּוֹת הַרְבֵּה כְּמַאֲמַר רז"ל, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם הָרָחוֹק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת הַצַּדִּיק – לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ.
רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא הוּא מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בְּבִטּוּל גָּמוּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבָא לִפְנֵי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם לְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עָלָיו וּמֵאִיר עָלָיו הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵרָחוֹק מְאד, כִּי מֵאִיר עָלָיו הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עִלָּאָה דְּעִלָּאָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם הָרָחוֹק מְאד לִשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עִם דַּעַת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת…
(משיבת נפש אות פה)