התורה מתקיימת אצל מי שממית עצמו עליה | פרשת חוקת

(במדבר יט-יד) "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" ואמרו חז"ל (ברכות סג:) אמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה? שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל. כלומר שמוסר נפשו על עסק התורה באוהל בית המדרש.

וכן אמרו (שבת פג: גיטין נז:) על הפסוק (תהלים מד-כג) כי עליך הורגנו כל היום – ר' נחמן בר יצחק אמר אלו תלמידי חכמים שממיתים עצמם על דברי תורה, ואמרו (תנחומא פ' נח-ג) לא תמצא תורה אלא במי שממית עצמו עליה.

התורה מתקיימת אצל מי שממית עצמו עליה | פרשת חוקת

ומורי ורבי ר' לוי יצחק זצ"ל היה מספר על עידן ועידנים באומן שלא היה מה לאכול כפשוטו, והיו זמנים שאפילו כוס מים חמים לא היה אפילו בחורף האוקרייני הקשה, ורק בקושי השיגו חתיכת לחם יבש שריככוה במים, וזה היה כל מזונם, ואעפ"כ עבדו את ה' בתורה ועבודה בקימת חצות לילה, אמירת תיקון חצות והתבודדות ועסק התורה בחשק ובשמחה

(ובהיותי באומן כ"פ בחורף שבו הלילה ארוך כשש עשרה שעות! שנמצא שלשיטת רבינו ז"ל שחצות לילה הוא תמיד שש שעות אחרי תחילת הלילה (ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' קמט) נמצא שמחצות לילה עד הבוקר ישנם כעשר שעות לעבוד את ה' בתורה ותפילה), ולא בחינם מכונות לילות החורף ע"פ רבי פינחס מקוריץ, גאלדענע נעכט כלומר לילות הזהב, שכל לילה לא יסולא מפז, מגודל ערכה, וזכיתי לטעום מעין הטעם הנפלא והנשגב של עובדי ה' שבאומן.

וסיפר הרב שך זצ"ל שבעת מלחמת העולם הראשונה כאשר הגלו את כל היהודים מערי ליטא – אני נשארתי לבדי בסלוצק, מאחר שאמי שלחה אותי לישיבה דסלוצק, ולא ידעתי לאן גלו הורי. במשך ארבע שנים תמימות הייתי הבחור היחידי שנשאר בסלוצק ולא היה לי אוכל שבועות שלימים כמעט לא בא אוכל על פי רק לפעמים בשבת הי' לי פת לחם שחור שמישהו הביא לי, גם בגדים לא היו לי, וביום שישי אחה"צ הייתי עולה על גג אחד הבתים מכבס את החולצה וממתין שיתייבש..

ואלו היו השנים המאושרות בחיי, שלמדתי ולמדתי, ישבתי בבית המדרש ולמדתי ולמדתי בעזרת הנשים של בית הכנסת בסלוצק, ולפעמים אנשים טובים מהעיר הביאו לי פרוסת לחם קשה, שלא הי' ניתן לאכלו רק ע"י שרייה במים.. אך אעפ"כ הימים הטעימים ביותר בחיי – היו הימים ההם!

וכך הי' אומר מורי ורבי ר' לוי יצחק זצ"ל שבימי אלול שנוסף על כל השיעורים הקבועים שיש לכל אחד במשך כל השנה יש להוסיף גם לימוד ספרי מוסר ותיקוני זוהר וכל התנ"ך וספרי רבינו ז"ל דהיינו ליקוטי מוהר"ן, וסיפורי מעשיות, וספר המידות שיחות הר"ן וכו' ויש להבין מה שהוא לומד, וא"כ מהיכן יקח זמן?

והיה אומר ר' לוי יצחק שהטיעון "אין לי זמן" הוא דמיונות, כי אם יקמץ מזמן אכילתו ודיבורו וקצת שינה יהיה לו זמן, וכאשר שומרים על הזמן השי"ת משפיע ושולח לו ברכה בתוך הזמן, למעלה מהזמן.

ופעם בצעירותי התווכחתי בנושא הלכתי עם רבה של זיכרון משה – ראב"ד העדה החרדית הגאון ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל, ופלט מפיו "אה! בתור ילד אכלת לחם עם חמאה (ברויט מיט פוטער)", כלומר אני בתור ילד עסקתי בתורה מתוך עוני ורעב, וזה ענין אחר לגמרי.

ור' לוי יצחק רגיל היה לספר שבאומן הי' גאונים וצדיקים מופלגים כר' געצע (ליובובנה זצ"ל) שעסקו בתורה ועבודה במסירות נפש מתוך רעב, ואפילו ביום טוב לא הי' להם מה לאכול, וזכו למה שזכו, אשרי להם, ואשרי הממית את עצמו באוהלה של תורה.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

להורדה והדפסה עלון לשבת – פרשת השבוע חוקת