ספר "השתפכות הנפש" על מעלת וחשיבות והתחזקות בתפילה !
אות-ב
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע וְכוּ' מַאי (שואלת הגמרא : מה ההגדרה של קבע) קֶבַע ?
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כָּל שֶׁתְּפִלָּתוֹ דּוֹמָה עָלָיו כְּמַשּׂאוֹי, וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל שֶׁאֵינוֹ אוֹמְרָהּ בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים (שָׁם דַּף כ"ט) :
אות-ג
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמְרֵי בְּמַעֲרָבָא מִשְּׁמֵהּ דְּרַבָּה בַּר מָרִי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם,
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, סָפֵק מִתְפַּיֵּס הֵימֶנּוּ סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס, וְאִם תּאמַר מִתְפַּיֵּס הֵימֶנּוּ סָפֵק מִתְפַּיֵּס בִּדְבָרִים וְכוּ',
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הוֹשֵׁעַ י"ד): "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'",
וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁ(השם) מַּחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקַח טוֹב",
וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב פָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" שֶׁמָּא תּאמַר פָּרֵי חוֹבָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה .
אות-ד
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין (ראשׁ הַשָּׁנָה דַּף ט"ז) .
אות-ה
הֲיַעֲרךְ שׁוּעֲךָ לא בְצָר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר – לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לְצָרָה.
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כָּל הַמְאַמֵּץ עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה מִלְּמַטָּה – אֵין לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה.
רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ הַכּל מְאַמְּצִין אֶת כּחוֹ וְאַל יִהְיוּ לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים (סַנְהֶדְּרִין מ"ד) .
