השתפכות הנפש – פתיחה | סימן כ
השתפכות הנפש אות כ :
הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנכִי אוֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים מִכָּאן מָאן דְּצָלֵי צְלוֹתָא בָּעֵי לְפָרְשָׁא מִלּוֹי כִּדְקָא יָאוּת הַצִּילֵנִי נָא וְאִי תֵּימָא דָּהָא שְׁזֵיבְתָּא לִי מִלָּבָן מִיַּד אָחִי וְאִי תֵּימָא קְרֵבִין אַחֲרָנִין סְתָם אַחִין אִקְּרוּן מִיַּד עֵשָׂו מַאי טַעְמָא בְּגִין לְפָרְשָׁא מִלָּה כִּדְקָא יָאוּת וְאִי תֵּימָא אֲנָא אַמַּאי אִיצְטְרִיךְ כִּי יָרֵא אָנכִי אוֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא מִלָּה לְעֵלָּא וּלְפָרְשָׁא לָהּ כִּדְקָא יָאוּת וְלָא יִסְתּם מִלָּה [מִכַּאן שֶׁמִּי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ דְּבָרָיו כָּרָאוּי-הַצִּילֵנִי נָא, וְאִם תּאמַר שֶׁכְּבַר הִצַּלְתָּ אוֹתִי מִלָּבָן-מִיַּד אָחִי וְאִם תּאמַר שֶׁגַּם קְרוֹבִים אֲחֵרִים סְתַּם נִקְּרָאִים אַחִים- מִיַּד עֵשָׂו מַה הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁצְּרִיכִים לְפַרֵשׁ.
הַדָּבָר כָּרָאוּי אִם תּאמַר, לָמָה אֲנִי צָרִיךְ כִּי יָרֵא אָנכִי אוֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי, כְּדֵי לְהַסְבִּיר הַדָּבָר לְמַעְלָה וּלְפָרֵשׁ אוֹתוֹ כָּרָאוּי וְלא לִסְתּוֹם הַדָּבָר] (זהַר וַיִּשְׁלַח קס"ט).
הִנֵּה הֶרְאֵיתִיךָ לָדַעַת בְּהַהַקְדָּמָה וּבְהַפְּתִיחָה קְצָת מִדִּבְרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִנְּבִיאֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּמֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר כֻּלָּם הָלְכוּ בְּהַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְעַתָּה אִם חָפֵץ אַתָּה גַּם כֵּן לָחוּס עַל חַיֶּיךָ הַנִּצְחִיִּים וְלָבוֹא בְּתוֹךְ תֵּבַת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִמֵּי הַמַּבּוּל מֵי הַזֵּידוֹנִים הַהוֹמִים וְשׁוֹטְפִים בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר מַמָּשׁ בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ אֶנְהַגְךָ אֲבִיאֲךָ אֶל פְּנִים הַסֵּפֶר וְתָשִׂים עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ לְהַמַּאֲמָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַמּוּבָאִים בּוֹ מִסִּפְרֵי 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' 'שִׂיחוֹת הָרַ"ן' וְ'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹר הָאוֹרוֹת וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וּמִסִּפְרֵי "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הַקְּדוֹשִׁים מִתַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר חִדְּשׁוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְתִמְצָא דְּרָכִים יְשָׁרִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּלְחַזֵּק עַצְמְךָ בָּזֶה וְיֻפְתְּחוּ עֵינֶךָ בְּהַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת" שֶׁלּוֹ בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה אֲשֶׁר הַכַּת שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הָיָה לָהֶם גַּם כַּמָּה חִבּוּרִים מִתְּפִלּוֹת גַּם קדֶם שֶׁנִּתְקָרְבוּ לְהַבַּעַל תְּפִלָּה וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁעָסְקוּ רַק בִּתְפִלָּה הָיוּ צַדִּיקִים, רַק אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַבַּעַל תְּפִלָּה וְגִלָּה לָהֶם סֵדֶר תְּפִלּוֹתָיו וְחִבּוּרָיו וְעִנְיָנָיו, אָז הֵאִיר עֵינֵיהֶם וְעָשָׂה אוֹתָם לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַלּוֹת כָּל יָמֵינוּ רַק עַל תּוֹרָה וּתְפִלָּה כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת אָמֵן.
עד כאן ספר הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ – חלק א
