תשקיעו בתפילות ולא ברדיפה אחרי ריבוי השתדלות | פרשת ואתחנן

(דברים ג-כד) "ואתחנן אל הוי'ה בעת ההיא". נקודה זאת שייכת לכל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום וכל שעה ושעה, כל ימי חיינו. כי כל אחד מאתנו צריך לעזרת וישועת ה' בכל עת ממש,

כי צרכינו הגשמיים והרוחניים רבים מאד, ותמיד אנחנו ומשפחתינו צריכים ישועה בהרבה מאד נושאים, בריאות, פרנסה, שלום בית, גידול הילדים והנערים ונערות,

דאגות של בטחון אישי בארץ ובחוץ לארץ, עם ישראל ובפרט יושבי ארץ ישראל מודאגים מהגוים שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, ומציקים וגוזרים עלינו גזירות שונות ומשונות.

ובארץ ישראל אחינו החילונים, ובפרט השמאלנים מציקים ורודפים אותנו ללא הרף, ועל כן למעשה אנחנו נמצאים במצב הדורש הרבה תפילות ותחנונים לפני ה' שימתיק מעלינו ומעל גבולינו כל הדינים המתחדשים לבקרים ובאים עלינו באופן תמידי,

רדיפה אחרי תפילה ולא אחרי ריבוי השתדלות

ועל כן שומה עלינו כל הזמן להתפלל ולקיים "ואתחנן אל הוי'ה בעת ההיא". כי "העת ההיא" קיימת כל הזמן ללא הפסק, אלא שהנושאים שעלינו לבקש עליהם מהם קבועים מהם משתנים בכל עת ועת בבחי' "בעת ההיא".

וצריכים מודעות גבוהה וקבוע בלבינו שעיקר ההשתדלות שלנו בכל הקורות והמאורעות הבאות עלינו הם תפילה ורק תפילה. כי אע"פ שבודאי שצריכים לעשות כל השתדלות המתבקשת אבל העיקר שבעיקרים היא השתדלות התפילה, כי הכל בכל מכל כל, הכל ממש ממש, תלוי ביד ה' ורק ביכולתו לעזור לנו ולרחם עלינו.

כי רוב כל העולם, אפי' יהודים יפים וכשרים, מרוב עומס וכו' כשמגיע צרה ח"ו, או מצב לא נעים, השכיחים מאד בחיים, כנודע לכל חי, נופלים למוחין דקטנות, ולחלץ עצמם ממצוקותיהם כל ראשם ורובם בהשתדלויות למיניהם ושעות ע"ג שעות, וימים רבים עוסקים בכל ריבוי סוגי ההשתדלויות, ומתבלבלים ושוכחים שהעיקר ההשתדלות צריכה להיות בתפילה לפני ה'.

והן אמת שכל יהודי כשר פולט לפני ה' פה ושם איזוהי אנחה, ואומר בקיצור ובחטף כמה מילים ודיבורי תפילה לפני ה' בהעברה בעלמא, וזה טוב ויפה מאד, אבל עדיין אין זה מה שדרוש ומתבקש דהיינו להתפלל בקביעות ולא פה ושם, וגם להתפלל לא בארעיות ובקיצור נמרץ אלא להרבות יותר בדיבורים לפני ה', ובאמירת מזמורי תהלים וליקוטי תפילות.

גם יש להתפלל מתוך תקוה ובטחון גמור, שהשי"ת אכן רוצה בטובתו (ובפרט בטובתו הנצחית). והשי"ת לא עושה ולא יעשה לו שום עולה כלל וכלל. כי אחרת תפילתו מתוך מוחין דקטנות. ותפילה בעי מוחין דגדלות ושמחה, וכבר אמרו חז"ל (ברכות לא.) אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך שמחה של מצוה.

ואמרו (שם לב:) כל המאריך בתפילתו אין תפילתו חוזרת ריקם, ואמרו (שם) ארבע צריכים חיזוק (ופרש"י תמיד בכל כוחו) ואחת מהם – תפילה.

ויהי רצון שכל ימינו ניהי' בבחינת "ואתחנן אל הוי'ה בעת ההיא". ונראה בכל עת ישועות ניסים ונפלאות, ורחמיו המרובים גלויים לעינינו.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר