יהודי – השם יתברך אוהב אותך !!! פרשת כי תצא

(דברים כג-ז) "כי אהבך ה' אלוקיך". אכן כן הוא, לא רק שהשי"ת אוהב את עם ישראל, אלא השם יתברך – אוהב כל אחד ואחד מבני ישראל, אותי ואותך, כל אחד ואחד בנפרד.

השם יתברך אוהב אותך

וזה קרמיז לן קרא במה שכתב אהבת ה' את עמו ישראל, לא בלשון רבים, כי אם בלשון יחיד.

וכן כתוב (בפרשת עקב (דברים ז-יג) ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך וגו', וכן כתוב (תהלים קמו-ג) ה' אוהב צדיקים, היינו כל אחד ואחד מבני ישראל באופן אישי, כי כל יהודי מכונה צדיק, וכמ"ש (ישעיה ס-כא) ועמך ישראל כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.

כי ברור שהשי"ת אוהב את עם ישראל, וכמ"ש (סוף פ' ואתחנן, דברים ז-ח) מאהבת ה' אתכם, וכמ"ש למעלה (שם ו) כי עם קדוש אתה לה' אלקיך, בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה, לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם, ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים, כי מאהבת ה' אתכם וגו',

וכמ"ש (ירמיה לא) כה אמר ה' אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד, עוד אבניך ונבנית בתולת ישראל, עוד תעדי תופיך וגו', וכתיב (מ"א י-ט) באהבת ה' את ישראל לעולם. וכתיב (דה"ב ב-י) באהבת ה' את עמו. וכתיב (שם ט-ח) באהבת אלקיך את ישראל. וכתיב (מלאכי א-ב) אהבתי אתכם אמר ה'.

ואמרו חז"ל (יומא נב.) חביבין ישראל לפני ה' שלא הצריכן הכתוב לשליח, ואמרו (שם נד.) בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מגלין להם את הפרוכת ומראים להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום, כחיבת זו"ן.

ואמרו (מגילה כט.) חביבין ישראל, כל מקום שגלו, שכינה עמהם. ואמרו (חגיגה כו: מנחות כט.) ראו חיבתכם לפני המקום. ואמרו (חולין פט.) עה"פ (דברים ז) לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם, אמר להם הקב"ה לישראל חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה – אתם ממעטים עצמכם.

ואמרו (ב"ר פ-ז) בג' לשונות של חיבה חובב הקב"ה את ישראל בדביקה בחשיקה ובחפיצה,

בדביקה (דברים ד-ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם,

בחשיקה (שם ז-ז) לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם,

ובחפיצה (מלאכי ג-יב) ואישרו אתכם מכל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ, ואמרו (שמו"ר מט.) עה"פ (שה"ש ח-ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה; מים רבים אלו אומות העולם, אם מתכנסים כל האומות לבטל את האהבה שבין הקב"ה לישראל – אינם יכולים.

ואמרו (ויק"ר ז) על כל פשעים תכסה אהבה (משלי י-יב) שאהב המקום את ישראל.

והנה בענין אהבת ה' את עמו ישראל ואהבת ישראל ישנה דינמיקה חיובית (ב"ב חן) (משלי ח-יז) אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב, שככל שנאהב יותר את ה' – בודאי יאהב אותנו השם יתברך יותר ויותר.

ואכן צריכה להתפרץ שירה מלבנו "הקב"ה אני אוהב אותך", מעל ומעבר לציווי (דברים ו-ה, יא-א) ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. וכמובן שאין האהבה מתחילה ומסתיימת עם הצהרה בפה של נאמנות ואהבה, אלא צריכה לבוא לידי ביטוי ע"י מעשים תדיריים המוכיחים זאת. וכמו שאמונה אמיתית לא מתחילה ומסתיימת בהצהרה שמאמינים בלב, אלא צריכה גיבוי תמידי של מעשים המוכיחים כך, דהיינו קיום המצוות ועשיית רצון ה', כמו כן הוא בענין אהבת ה', וכנ"ל.

ויהי רצון שנחיה עם הרבה אהבת ה', וממילא בודאי נרגיש אהבת ה' אלינו.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר