לא לשכוח השגחת ה' 24/7 | פרשת ויצא

(בראשית כח-טז) "ויאמר אכן יש הוי"ה במקום הזה, ואנכי".

איתא בפתח אליהו ( ועיין בזוה"ק פ' פנחס, בכ"מ, דף רכה) לית אתר פנוי מיניה. ע"כ.

כי השי"ת נמצא כל הזמן בכל מקום, ואמרו חז"ל (ב"ר סה-י) השי"ת נקרא "מקום" כי הוא מקומו של העולם, ואין העולם מקומו.

ואנחנו מאמינים באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו, יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותם שנאמר (תהלים לג-טו) היוצר יחד לבם, המבין את כל מעשיהם,

לא לשכוח השגחת ה' 24/7 | פרשת ויצא

ואיתא בדברי מור"ם זצ"ל באורח חיים סי' וזה לשונו: "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז-ח) – הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו, והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך,

כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא, אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר (ירמיה כג-כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השם יתברך, ובשתו ממנו תמיד, ע"כ.

מורא'דיג! געוואלד! ומצוה דאורייתא להיות תמיד דבוק בהשי"ת, כמ"ש (דברים י-כ) ובו תדבק, ובודאי היה ראוי שכל הזמן 24/7, כל החיים נחוש את נוכחות השם, ונרגיש שכל הזמן ממש ממש, בלי הפסקה ממש ממש, אנחנו נמצאים לפני ה',

אלא שדאבונינו המצב הוא לא כזה, וכמעט אצל כל העולם ממש, כולל העולם היהודי ושומרי תורה וחרדים לדבר ה' המצב הוא לא כזה, מגודל ההעלמה והשכחה וריבוי הטירדות וכו' וכו', והיה ראוי שאחרי היסח הדעת כל שהוא למשך זמן מה נאמר (בראשית כח,טז) "אכן יש ה' במקום הזה, ואנכי לא ידעתי" מעט זמן, מכוח ההיסח הדעת והשכחה וכו',

אלא שבעוונות גם את זה לא נוכל לומר, כי במציאות יתכן שתעבור שעה ויום ושבוע וחודש ושנה והרבה שנים ואפילו כל השנים והעולם לא שמה, לא מחוסר אמונה חלילה וחס, אלא מחוסר מודעות לחשיבות הדבר, ומכוח גודל ההעלמה וההיסח הדעת, וכנ"ל.

אבל בודאי שיש לחתור לתקן את המעוות, ועכ"פ לחטוף פה ולחטוף שם, רגעים קטנים וזמן זמנים טובא כפי היכולת של דביקות והרגשת מציאות נוכחות ה' לפנינו בכל רגע מחיינו, ויש גם כן ובעיקר להתפלל על כך.

ועי"ז חייו ישתנו לבלי היכר מהקצה אל הקצה, ויתעלה במעלות היראת ה' והקדושה והטהרה, ביתר קירבת ה' ועשיית רצונו ביתר שלימות.

ומקרא מלא הוא, (משלי ג-ו) בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחותיך.

ואיתא בדברי המקובל הגדול רבי מאיר פאפירס (פֶפֶר'ס) שבכלל הדביקות, שיאמר על כל דבר "אם ירצה ה'",

וכן אם הרויח דבר, יאמר "הרווחתי בעזרת ה'".

וכתב הבעש"ט הקדוש זצ"ל (צוואת ריב"ש) כלל גדול (שיויתי) השתוות, פי' שיהי' שוה אצלו, אם ישבחוהו בני אדם, או יגנוהו, שהוא דבר גדול מאד. וכן יהי' שוה אצלו אם יחזיקוהו לחסרון ידיעה, או ליודע בכל התורה כולה. ודבר הגורם לזה הוא הדביקות בהבורא תדיר, שמחמת טירדת הדביקות – אין לו פנאי לחשוב בדברים אלו, שטרוד תמיד לדבק עצמו למעלה בו יתברך.

ועוד כתב שם שאפילו כשלומד ועוסק בתורה צריך לנוח מעט בכל שעה, כדי לדבק עצמו בו יתברך. וע"ש שהנשמה אמרה להרב (הבעש"ט הק') שמה שזכה שנתגלו אליו דברים העליונים הוא משום שהי' מתפלל תמיד בכוונה גדולה ובדביקות.

יהא חלקינו עמו.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

• דביקות
• יש פרוטקציה בגשמיות בעולם הזה, ויש פרוטקציה דקדושה!
• עיקר הדביקות להשם יתברך בארץ ישראל
• השגחה פרטית
• עיקר הגלות והחורבן היא הריחוק מהתפילה