רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל

הועתק מאתר mytzadik

אביו של הרמח"ל : ר' יעקב חי. אמו: דיאמנטה. אשתו: ציפורה.

רבותיו: ר' בנימין הכהן ויטאלה, ר' דוד פינצי, ר' ישעיה באסן (בעל "לחמי תודה").
מתלמידיו: ר' יקותיאל גורדון, המקובל משה דוד ואלי, המקובל ר' שלמה אליהו (בעל "ברכת אליהו").

נולד בשנת ה'תס"ז בעיר פאדובה (איטליה).

מילדותו ניכר בכישרונות נדירים ובמידות נעלות, למד תורה בשקידה וכן בוטניקה, מתמטיקה, פיזיקה, שפות שונות: איטלקית, יוונית, רומנית אך בעיקר התעמק בלימוד תורת הנסתר ובגיל 14 גילה בקיאות רבה בספרי הקבלה וידע בעל-פה את כתבי האריז"ל.

כאשר מורו (ר' ישעיה באסן) עבר בשנת ה'תפ"ב לרג'ו ניהל במקומו את הישיבה יחד עם המקובל ר' משה דוד ואלי, עמד בראש קבוצת תלמידי חכמים שנקראה "מבקשי השם" שעסקו בלימוד הקבלה, כתב פיוטים ובגיל 18 הוציא לאור את ספרו הראשון 'לשון לימודים'.

בחודש סיון שנת ה'תפ"ז זכה להתגלות של מלאך שגילה לו סודות מן התורה. מדי פעם התגלו לו גם נשמות האבות הקדושים, אליהו הנביא ונשמות צדיקים על פיהם כתב ספרים העוסקים בקבלה. לאחר שגילה על כך לתלמידיו, פרסם את העניין תלמידו (ר' יקותיאל גורדון) ורבים נהרו לבית מדרשו.

ר' משה חגיז שנלחם בחורמה נגד התנועות המשיחיות הזהיר את רבני ונציה ולאחר שרבני ונציה פנו אל רבו (ר' ישעיה באסן) לשאול לדעתו פרצה מחלוקת בעניין בין רבני איטליה וגרמניה. על אף ניסיונות הרמח"ל להסביר לרבני וונציה וליוורנו את דרכו בעבודת ה' אולץ בחודש אב ה'ת"ץ להישבע שלא יעשה ייחודים בקבלה ולא יחבר ספרים בשם מגידים או נשמות המתגלות אליו כל זמן שיהיה בחוץ לארץ, מסר לידיהם את כל כתביו וכאות לישוב העניין העניקו לו רבני ונציה כתב סמיכה לרבנות.

יחד עם אביו עסק במסחר, בשנת ה'תצ"א נשא לאישה את בתו של ר' דוד פינצי [אב"ד במנטובה] ושב להתגורר בפאדובה.
בשנת ה'תצ"ה חשדו רבני ונציה כי הוא מתכונן להוציא לאור ספרי קבלה חדשים וממשיך לעסוק בקבלה מעשית ושוב התעוררה נגדו התנגדות. רבנים מאיטליה, גרמניה ופולין הכריזו חרם על כל כתביו וחלקם אף נשרפו. הרמח"ל החליט לעבור להתגורר באמסטרדם (הולנד), בדרכו עבר בפרנקפורט (גרמניה) ואולץ להודות בפני בית-דין כי הפר את שבועתו ולהישבע בשנית.

היהודים באמסטרדם קיבלו אותו בכבוד רב וכינוהו 'ממשה עד משה לא קם כמשה'. לפרנסתו עסק בהוראה, התכתב עם תלמידיו בפאדובה, הביא להולנד גם את הוריו וכיון שלא רצה להתפרנס מהתורה עסק בליטוש יהלומים ופרנס את משפחתו בכבוד.

כתב כ-80 ספרים בקבלה, מוסר, מחזות ושירה אולם רבים מספריו אבדו.
בשנת ה'תק"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעכו. הקים בית כנסת, כתב ספר תורה והמשיך לעסוק בלימוד תורת הקבלה אולם בשנת ה'תק"ו חלה עם בני ביתו במגיפה שפרצה בעכו והשיב את נשמתו ליוצרה יחד עם אשתו ובנו.

מספריו:
• אדיר במרום: פירוש על האדרא רבא
• בנין עולם
• דעת תבונות
• דרך הגאולה
• דרך ה'.
• דרך חכמה
• דרך תבונות: על התלמוד
• האילן הקדוש
• זוהר תניינא: סודות שנגלו לו ע"י המלאך.
• חוקר ומקובל
• ים ויבשה
• ירים משה
• חכמת האמת
• כללי חכמת האמת
• לישרים תהילה: דרמה לכבוד חתונת תלמידו
• לשון לימודים
• מאמר החכמה: על יסודות הקבלה
• מאמר העיקרים
• מאמר על ההגדות
• מגדל עוז: דרמה לכבוד חתונת ידידו
• מאמר הויכוח
• מסילת ישרים: מוסר
• מסכת מידות: על צורת הבית השלישי
• משכני עליון: עניין בית המקדש עפ"י הקבלה
• נזיר א-לקים
• ספר הדרכים
• ספר הכללים
• ספר השירים
• עשרה אורות
• פתחי חכמה
• קנאת ה' צב-אות
• תקונים חדשים

לקישור המלא :

http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=19