הרב משה רייך ז"ל שעזר לפדות את קברו של רביה"ק באומאן | ברסלב גלובל
הנגיד ואיש החסד המפורסם
הרב משה רייך ז"ל
שעזר לפדות את קברו של רביה"ק באומאן
נפטר בפתאומיות
ברוך דיין האמת: בבית החולים זיו בצפת הלך אמש (רביעי) לעולמו באורח פתאומי הנגיד החשוב ואיש החסד המפורסם רבי משה רייך ז"ל משכונת הר נוף בירושלים שעזר לפדות את ציונו של רביה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א באומאן, והוא בן 62 בפטירתו.
רבי משה נחשב לאחד מהגבירים הבולטים של חסידות צאנז, מסכת בפני עצמה היתה גמילות החסדים שלו, מעולם לא השיב פניו של אדם ריקם, כל עני או נדכא שהגיע לביתו זכה למתנת יד הגונה והכל בלב רחב ובנפש חפצה, הוא היה נותן את ההרגשה שהוא צריך לומר תודה על שזכה במצווה, ולא להיפך. למרות מעמדו, לא גבה לבו ולא רם לבבו, ואמר תמיד בפה מלא לכל סובביו כי הקב"ה נתן לו פקדון ושליחות להרבות צדקה וחסד, וכל מגמתו להצליח בעסקיו, היא בכדי לעשות עוד ועוד חסד.
ביום שלישי עוד התפלל במניין הקבוע בביהכנ״ס אמרי שפר בשכונת הר נוף, אור ליום אתמול הגיע לשהות בדירתו בעיה"ק צפת לקראת הילולת הרשב"י. במהלך הלילה אושפז בבית החולים זיו בצפת עקב מחושים בליבו. אתמול בבוקר חלה הידרדרות חמורה במצבו, והשיב את נשמתו לבוראו.
בשעות הצהרים יצא מסע הלוויתו מבית המדרש צאנז בעיר העתיקה, שם נהג להתפלל רבות בשנים האחרונות כששהה בצפת, הרה"ח ר' אלעזר מרדכי קעניג שליט"א רב דקהילת ברסלב 'נחל נובע' בעיה"ק צפת השתתף אצל הלוויה. בשעות אחה"צ יצא מסע הלווייתו מבית המדרש 'אמרי שפר' בשכונת הר נוף בירושלים, שקירותיו ספוגים בתפילות ובקולות 'אמן יהא שמיה רבה' שהיה נוהג לומר בקול רם. כשהמונים מתושבי השכונה ובני ירושלים מלווים אותו בדרכו האחרונה.
עם בואם של בניו ובני המשפחה המתגוררים בארה"ב ייצא הבוקר מסע ההלוויה בשעה 10:00 מבית המדרש 'אוהל נחמיה' בקרית צאנז בנתניה, ולאחר מכן ייטמן בבית העלמין בנתניה סמוך ונראה לרבו האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל.
רק לפני שבועיים זכה להיות בציון רביה"ק באומאן
רק החודש זכה רבי משה ז"ל להיות בציון רביה"ק באומאן כחלק ממסע התעלות ברחבי אוקראינה לרגל סיום סדר נזיקין ע"י חברי שיעור הדף היומי המרכזי בשכונת הר נוף בירושלים, ביחד עם כ50 ממשתתפי השיעור בראשותו של המגיד שיעור הנודע מ'דרשו' הרב הגאון רבי אליהו אורנשטיין שליט"א, וכפורסם ב'ברסלב גלובל' (הודעה #871), שהמסע הקודש בן ה-3 ימים אל הצדיקים הטמונים בעיירות אוקראינה. החל בעיר אומאן בציונו הק' של רביה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א, בתפילות ולימוד הדף היומי האחרון במסכת הוריות, ולמחרת יצאו הקבוצה בנסיעה לעבר עיירת ברסלב לציון רבי נתן תלמידו המובהק של רביה"ק ר' נחמן ומשם למעז'יבוז' לציונו של מייסד החסידות הבעל שם טוב הקדוש, שם נערכה סעודת סיום מסכת הוריות וסדר נזיקין ברוב פאר והדר, למחרת יצאו אל ציונו הק' של סנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב שם העתירו בתפילה ובתחנונים עבור ישועת הכלל והפרט.
לפני חודשיים סיפר לראשונה על פעילותו לשחרור הציון הק’ מידי הממשל האוקראיני
בתחילת שנות ה-90 לקח הנגיד ר' משה רייך ז"ל חלק פעיל במאמצים לשחרור ציונו של רביה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א באומן מידי הממשל האוקראיני והעברתו לידי חסידות ברסלב, ולמטרה זו גייס סכומי כסף גדולים.
סיפור הדברים הוא סיפר בראיון שהעניק ר' משה לכתב 'בקהילה' ר' אהרן קליגר בחג הפסח האחרון, בשנת תשנ"ג אחרי שבעים שנות קומוניזם הוחזק ציונו של רביה"ק בבעלות נוכרית, כאשר קואליציה רבת-עוצמה של גורמים מקומיים פועלת כדי למנוע כל שינוי במצב, מולם נעמדו שלושה חסידים הרה"ח ר' משה ביננשטוק שליט"א, והרב יעקב צווייג ור' יצחק פינסון והם הצליחו לחבור לכוורת האישית של נשיא אוקראינה הראשון מר לאונית מקרוביץ' לאחר שהפעילו מסכת קשרים עניפה, כשבשיאה הפגישו אותו עם מזכ"ל האו"ם דאז בוטרוס ראלי, והצליחו להעביר בפרלמנט האוקראיני חוק שלפיו שטח בית החיים באומאן, יחזור כולו לשליטת חסידי ברסלב ויוכר כנכס היסטורי וכאתר מורשת יהודי עולמי.
לשם כך היה על חסידות ברסלב לגייס 60 אלף דולר במזומן, ושני רכבי לאדה חדשים, בכדי להעביר אותם כשוחד לגורמים המסוימים, על מנת שיוכלו להחליק את החוק, חסידות ברסלב הענייה רתמה למבצע הזה את הרב יעקב דוד גרוסמן שנרתם וגייס לכך את אריה דרעי שרתם את חברו הנגיד ר' משה רייך ז"ל.
בראיון שהתקיים לפני כחודשיים עם ר' אהרן קליגר סיפר ר' משה רייך ז"ל על כך שבתוך חודש ימים, במבצע בזק, הוא עצמו הצליח לארגן את הסכום הדרוש כולל את שני רכבי הלאדה שעברו בדיסקרטיות מוחלטת למקום אליו הם יועדו, וסיפר כי: "60 אלף דולר במונחים של אותם השנים משל היום ל-200 אלף דולר, זה סכום שארגנתי אותו לבד בימים בהם אף אדם לא הכיר את אומאן, וחסידות ברסלב עוד לא התפרסמה בעולם, פעלתי מתוך שליחות אמתית כי הבנתי וידעתי עד כמה חשוב הרגע ההיסטורי הזה, ויתכן שלא יחזור לעולם. חלפו כמה שנים מאז, וביקרתי בציון הק’ באומאן, הייתי אחוז התרגשות, התפרקתי שם בבכי, כי רק אני ורק מתי מעט יודעים באמת עד כמה הייתי קשור בגאולת הציון. קשה לומר שלא התאכזבתי כאשר הגעתי למקום ולא ראיתי אפילו אבן קטנה של זיכרון ומצבה המנציחה את הפעולות שאני ואריה דרעי ביחד עם הרב גרוסמן פעלנו כל כך למען הציון, אבל לומר לך את האמת, בסופו של דבר יותר טוב שלא כתבו עלינו כלום, זה באמת מה שנשאר לשם שמים, כי יתכן שאבן זיכרון אם היא הייתה מוצבת בציון או בחצר הציון הייתה לוקחת ממני את הזכות או לפחות ממעיטה ממנה, כעת אומר לך עד כמה היינו פעילים ומוטב שזה יישאר ביננו…".