כ' חשון יום פטירתו.
נ.ב : מסירת שמות לברכה ביום ההילולה דרך מוקד התפילות בדף תפילה.
הרב מרדכי יפת שרעבי, ראש ישיבת המקובלים נהר שלום ומגדולי המקובלים בדור הקודם. נולד בשנת תרע"ב בתעיז שבתימן לרבי יהודה, בנו של רבי אברהם יפת תעיזי, אב בית הדין בעיר ולאמו מרים.
למד בתחילה אצל המארי (מלמד) כמו כל ילדי יהדות תימן, אולם כשרונותיו הפליאו את כולם, והוא עזב את המארי והחל ללמוד אצל סבו. למד גם אצל הרב חיים סנואני, שהיה אב בית הדין בסנואן הסמוכה.
מאוחר יותר למד אצל אב בית הדין בשרעב, רבי סאלים סעיד. בהיותו כבן ארבע עשרה, נאלץ לעזוב את לימודיו ולשמש כמארי בעיר ג'בל חבשי. לאחר זמן, עבר לישיבה בעדן בראשות ראש מקובלי עדן הרב משומר.
בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את לאה. לאחר נישואיו, החליט יחד עם רעייתו שיקדיש את עצמו אך ורק לתורה בלי להתעסק בחשבונות בני אדם. התגורר בכפר אצ'ויחה, בו למד והחכים גם בתורת הקבלה. שמו נתפרסם בכל האזור, בין השאר בזכות סיפורי מופתים שסיפרו אודותיו.
בשנת תרצ"א החליט לעלות לארץ ישראל. התגורר ברחובות, ונאלץ לעבוד למחייתו בעבודת כפיים קשה בפרדס, שלא הורגל בה עד כה. לאור זאת, החליט לעלות לירושלים. בירושלים קיבל תמיכה כלכלית מד"ר וולך, וכך יכל ללמוד ללא טרדות. בירושלים החליף את שמו מיפת לשרעבי, על שם העיר שרעב בה למד.
למד בישיבת המקובלים בית אל, וראש הישיבה, הרב שלום הדאיה (אביו של הרב עובדיה הדאיה), קרבו מאד. התקרב גם לראש המקובלים בירושלים, הרב שאול דוויק הכהן. למד גם אצל המקובל רבי יעקב לופס. לאחר זמן קצר, החל ללמד גמרא בישיבת "שערי רחמים" וקבלה בישיבת "שערי ציון".
לאחר מלחמת השחרור, עם נפילת הרובע היהודי בידי הירדנים, עברה ישיבת בית אל לשכונת מקור ברוך, והרב נתבקש להעביר שם שיערוים בקבלה.
בשנת תשכ"ב, הקים את ישיבת המקובלים נהר שלום, על שם המקובל רבי שלום שרעבי- הרש"ש. בישיבה זו הקפידו להתפלל על פי כוונות הרש"ש. בתקופה זו נתפרסם שמו כמקובל, ורבים נהרו אליו. ספיורי מופתים רבים נקשרו בשמו בימים אלה.
בכ"א בשבט תשל"ח נפטרה הרבנית לאה, ומאז הורע מצבו הבריאותי. נפטר בכ' בחשוון תשמ"ד, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
נלקח מויקישיבה
-
-
-
-
-
-
-
-
