בחג השבועות קיבלנו את התורה, אחרי קבלת מלכות שמים, לציות מלא, ונאמנות מוחלטת להשי"ת ותורתו בבחי' (שמות כד-ז) כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע, ובשבועות אנו מתחדשים בכיסופים לקבלת התורה בהתחדשות, ועל כן בני ישראל הקדושים ערים כל הלילה בציפיה לקבלת התורה, ועוסקים בתורה כל הלילה מפרשה לפרשה שבתורתינו הקדושה, ומתורה לנביאים, ומנביא לנביא, ומנביאים לכתובים. ולפי מנהגינו מתנ"ך לששה סדרי משנה, מברכות לפאה וכו' ומזרעים למועד וכו' עד סיום טהרות, ומשם לספר יצירה, ולזוה"ק, ומנין תרי"ג מצוות, אשריהם ישראל.
שמחת תורה
אבל בשמחת תורה – אין עיקרו של יום על עצם עסק התורה, אלא על השמחה, והבעת אושר עצום ואדיר, ואהבת התורה, בשמחת סיום התורה והתחלתה מחדש, בבחי' חתן תורה, וחתן בראשית, ועל כן כולנו יחד ולכל אחד ואחד בנפרד אוחז בחיבוק עז מלא אהבה וגעגועים לספר תורה ורוקדים עמה, וכל אחד ואחד עולה לקריאת התורה, וגם כל ילד וילד בבחי' 'כל הנערים'.
וכל הקהל זקנים עם נערים רוקדים ורוקדים שעות על גבי שעות בערב ובבוקר לשמחתה של תורה, להכריז אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו, ומה יפה ירושתינו, אשרינו כשאנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וברוך אלקינו שבראנו לכבודו, והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו, הוא יפתח לבנו בתורתו וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם, למען לא ניגע לריק, ולא נלד לבהלה.
ואנו מבקשים מעומק עומקא דלבא "אבינו מלכינו, בעבור שמך הגדול, ובעבור אבותינו שבטחו בך, ותלמדם חוקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם, כן תחננו ותלמדינו, אבינו, אב הרחמן, המרחם רחם עלינו, ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עינינו בתורתך, ודבק לבנו במצוותיך, ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך, ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד, כי בשם קודשך הגדול הגיבור והנורא בטחנו, נגילה ונשמחה בישועתך".
והשמחה העצומה הזאת של שמחת תורה, שמחת סיום התורה, נחרטת עמוק עמוק בלב כל אחד, מהזאטוטים הקטנטנים עד הזקן שבזקנים, ועושה חשק להתחיל מחדש בעסק התורה בחשק רב ועצום. והוא כמעמד סיום הש"ס בהשתתפות רבבות רבבות לומדי דף היומי בתלמוד בבלי, שהסיום ושמחת הסיום עושה רושם כביר לנפש ולנשמה, עד שאלפים רבים מצטרפים בחשק למעגל הלומדים,
כן בשמחת תורה מפעים גודל אהבת ה' ותורתו שכל יהודי שמחזיק את הספר תורה מחבקה ומנשקה ורוקד עמה, ומגלה רוב שמחתו בה, ואשר אין ערוך לה, ובין הותיקים גם נרטבים זוויות העיניים בדמעות של גיל וכו'.
הקפות שניות
וגם נתקבל מאד המנהג של 'הקפות שניות' במוצאי שמחת תורה, ששוב ושוב מגלים אהבתינו, וגודל האושר שבחלקינו, שאנו קשורים אבוקים ודבוקים בתורתינו הקדושה, וקשה לנו להפרד משמחתה והבעת האהבתה.
ואשריהם ישראל שאם לא נביאים בני נביאים הם, והולידו חג מיוחד, להבעת גודל אהבתינו לתורה הקדושה, וגודל שמחתינו בה, בלימודה ובקיומה, אשר בזה הבדילנו מכל הגוים, והפרישנו והבדילנו מרוב הזוהמא, והגועל, ותועבות העמים, אשרינו ואשרינו.
ראש ישיבת נצח מאיר – הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א
לחץ כאן – להורדה והדפסת העלון לחג
עיין עוד במאמר – הקפות לשמחת תורה