וזהו (דברים לא-יב) "הקהל את העם האנשים.. והטף.. למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'.. ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
הקהל את העם – בעניין חינוך ילדים | פרשת וילך
השבוע פגשתי יהודי יקר שיש לו ששה בנים, חלקם נשואים, חלקם בחורים בישיבות הקדושות וחלקם לומדים בחיידר.
וכולם הם תלמידי חכמים מופלגים שכל הת"ח מפארים ומשבחים אותם כמיוחדים כולל מגידי שיעורים וראשי ישיבות ליטאים, אע"פ שהם חסידי ברסלב צדיקים יראים ושלימים לכל דבר.
והיהודי הזה אמר לי שאם מישהו חושב שתבונתו וחינוכו הטוב גרם שבניו יהיו כאלה, הנה הוא אומר במפורש שלא כן הדבר, אלא הכל מתנת שמיים. עכ"ד.
והנה אני יודע שאמר מה שאמר לא מכח ענוה וכו', אלא בגלל שהוא יודע את המציאות שאכן הכל מתנת שמים כפשוטו בלי פילפולים והסברים עמוקים.
והנה אע"פ שדבריו אמת, מכל מקום לא נוכל להמעיט ולהפחית ולהפקיר את השתדלותינו במעשים ובדיבורים המעודדים ומחנכים, ובתפילות רבות וקבועות למען הצלחת הילדים בתורה ויראת שמים.
ועל הנושא הזה כבר נשתברו כמה וכמה קולמוסים, ואילו פינו מלא דיבורים כטיפות הים, ולשונינו כהמון גליו, ושפתותינו כמרחבי הרקיע, אין אנחנו מספיקים לדבר על כל הפרטים וריבוי ההשתדלות שיש להורים להשי"ת ולתורתו הקדושה ולצדיקי אמת.
וזה מה שכתוב "הקהל את העם.. והטף".
ואמרו בתנא דבי אליהו רבה (פרק ייח) מכאן אמרו ישמור אדם עצמו ועל בניו ועל בני ביתו שלא יצא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער שנאמר הקהל את העם האנשים והנשים והטף,
ואומר (יואל ב-טז) אספו עם קדשו קהל קיבצו זקנים איספו עוללים,
אין "זקנים" אלא תלמידי חכמים שנאמר (במדבר יא-טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל.
"עוללים" – אין עוללים אלא תינוקות של בית רבן.
"יונקי שדים" – אין שדים אלא תורה שנאמר (ישעיה סו-יא) למען תינקו ושבעתם. עיי"ש.
ואיתא בפירוש רבינו מיוחס עה"ת על פסוק זה, וז"ל מכאן שמצוה שיוליך אדם את בנו לבית הספר ולבית הכנסת, כדי להתחנך בכך, וזהו שנאמר (בהמשך פסוק יג) ובניהם אשר לא ידעו ושמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה.
עוד אמרו חז"ל (אבות דרבי נתן, נוסחא א, פרק יח) וז"ל לעת זיקנותו של רבי יהושע נכנסו תלמידיו לבקרו – אמר להם ובמה היתה ההגדה היום? אמרו לו בפרשת "הקהל את העם האנשים ונשים וטף". אמר להם ומה דרש בה? אמרו לו כך דרש בה:
"האנשים" – באים ללמוד, ו-"נשים" לשמוע, "טף" למה הם באים? כדי לתת שכר טוב למביאיהם, אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני, אלמלא לא באתם אלא לשמוע דבר זה-די!. ע"כ.
וכתב השפת אמת "הטף-ליתן שכר למביאיהם", אך אם אין תועלת לטף עצמם, מה שכר שייך למביאיהם? אלא שטירחת האב ורצונו להמשיך את טפו לעבודת ה' היא הגורמת שכר שיתן הקב"ה הארה לטף, ודבר זה נוהג בכל פשוטי בני ישראל, שעל ידי ביטולם, לגדולים וטובים מהם – יזכו לשכר, וכך גם על הביטול היחיד לכלל.
ויהי רצון שיקויים בנו, "ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל, כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה".
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר