הפסקה | פרשת השבוע ויקרא, ישיבת ברסלב.

פרשת השבוע ויקרא, ישיבת ברסלב מאיר

בדורינו דור לחוץ וחסר סבלנות, מלא ייסורים ודאגות, והגוף הוא מלא קפיצים, וקשה מאד להחזיק את הראש ואת הגוף במקום אחד ובנושא אחד הרבה זמן, ואנשים חשים כאילו עומדים להתפוצץ באם לא יקומו ויעשו הפסקה קצרה והתרעננות יכולים להתפוצץ ולהתרחק.., ועוד יותר בדורינו ממש דור מלא בעיות בפרטי הנפש, ובפרט בענין חוסר קשב וריכוז לזמן ממושך, ע"כ בודאי שיש מקום לאלו שחשים צורך בכך להרבות בהפסקות, לתת נייחא למוחין ולעצבים ולנפש (וגם קצת לגוף), ואכן ישנם הרבה תלמידים שצריכים שיעורים יותר קצרים וקטנים בזמן עם הפסקות קטנות יותר תכופות לצורך הנ"ל, ובלאו הכי – לא סגי.

להורדה עלון שבועי פרשת השבוע ויקרא >> ברסלב >> ברסלב, פרשת השבוע ויקרא

הפסקה | פרשת השבוע ויקרא, ישיבת ברסלב.

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ויקרא.

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

וזהו (ויקרא א-א) "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו".

פרש"י (והוא מתורת כהנים, נדבה, פרק א, ח-ט) יכול אף להפסקות היתה קריאה? תלמוד לומר 'וידבר', לדיבור היתה קריאה, ולא להפסקות,

ומה היו הפסקות משמשות? ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה, ובין ענין לענין,

קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט (דהיינו כל תלמיד הלומד מרבו). עד כאן.

כי אפילו מחשב ורובוט, צריך ליישב "דעתו" לפני שמתחיל לעשות פעולתו,

ק"ו בשר ודם שצריך ליישב ולסדר את החומר הנלמד ולסכם לעצמו את הדברים, וצריך להתבונן בחומר הנלמד ולהעמיק בו ולסדרו כדי להבינו היטב היטב, וכדי לזכרו.

הלא תראה שמי שלדוגמה לומד דף גמרא, כשחוזר על אותו דף אפילו מיד, מעמיק יותר ושם לב להרבה פרטים שמקודם לא שם לֵב, או לא הבינם כראוי, או לא הבינם מספיק [וכל זה נהג בכל הדורות קל וחומר בדורינו, שאנחנו נמצאים במצב של ירידת הדורות מתמדת] וישנה עוד סיבה שבגללה צריכים "הפסקות", והיא לצורך איוורור ונייחא למוחין,

ובפרט בדורינו דור לחוץ וחסר סבלנות, והגוף (מכוח הדמים שלא הזדככו עדיין) הוא מלא קפיצים, וקשה מאד להחזיק את הראש ואת הגוף במקום אחד ובנושא אחד הרבה זמן, ואנשים חשים כאילו עומדים להתפוצץ באם לא יקומו ויעשו הפסקה,

ועוד יותר בדורינו ממש דור מלא בעיות בפרטי הנפש, ובפרט בענין חוסר קשב וריכוז לזמן ממושך,

על כן בודאי שיש מקום לאלו שחשים צורך בכך להרבות בהפסקות, לתת נייחא למוחין ולעצבים ולנפש (וגם קצת לגוף), ואכן ישנם הרבה תלמידים שצריכים שיעורים יותר קצרים וקטנים בזמן עם הפסקות קטנות יותר תכופות לצורך הנ"ל, ובלאו הכי – לא סגי.

וכן כל אדם יבדוק בעצמו ויברר את צרכיו הנפשיים ויפעל כפי המתבקש לשם שמים (ירידה לצורך עליה, הפסקה לצורך ולטובת המשך הלימוד), ויכוון שיעשה את העיקר עיקר והטפל טפל, שלא יגיע למצב של לומד קמעא ומתבטל הרבה, ונמשך אחר הבטלה.

וזה גם כן עניין ה"בין הזמנים" שהנהיגו גדולי הדורות, שמפסיקים פורתא כדי לאגור כוחות הגוף והנפש כדי להמשיך לעבוד את ה' ביתר שאת ויתר עוז בכוחות מחודשים, ובחשק נמרץ, וכדי להתאושש מהשחיקה וההתשה,

כי התורה הקדושה נקראת 'תושיה', על שם שהיא מתשת כוחו של אדם כמ"ש חז"ל (סנהדרין כו:).

אבל ברור שגם בין הזמנים – אין זה זמן הפקר והפקרות, וזמן בטלה, אלא גם אז בודאי צריכים לקבוע עתים לעסק התורה ולעסוק בתפילה ועבודת ה' ביתר שאת ובמוחין – דגדלות בלי לחץ זמן, אדרבא יש להתפלל אז ביתר נעימה ואהבת ה' באריכות ודביקות, כי הזמן עומד לו לרשותו לשם כך.

וזה ג"כ בחינת שבת ויום טוב – שמן השמים מכריכים אותנו לטובתנו לעשות הפסקה בכמה אופנים ממה שאנו עוסקים כל השבוע, והדבר מביא גם כן תועלת עצומה לענין הנ"ל של נייחא דמוחין ומנוחת הנפש.

וידוע ומפורסם שגם הבעל שם טוב הקדוש זיעוכי"א, היה מפסיק באמצע העסק בתורה כמה וכמה פעמים – להתבונן על גדולת ה' ושיפלותנו ועל גודל הזכות שיש לנו לעסוק בתורתו הקדושה ובעבודתו. ולזכור למה בעצם אנו עוסקים בתורה ולפני מי אנו עוסקים בתורה, ובאיזה כוונה ולאיזה מטרה אנו עוסקים בתורה.

והנה בענין ההפסקות לאו כל האנפין שווים, והכל לפי האדם ולפי מצבו ולפי הענין, ולא הרי זה, כהרי זה, ובלבד שיכוון את לבו לשמים.

ויהי רצון שנזכה לעבדו יתברך תמיד מתוך שמחה ואהבה ודביקות ומוחין דגדלות.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד