העיצה ה 1 ויחידה שבאמת עוזרת להנצל היצר הרע :
אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַקָּנָה לְהִנָּצֵל כִּי אִם עַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים
כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲוֹת וְכוּ' מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאד מְאד.
וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁקָּשֶׁה לְשַׁבְּרָם. צָרִיךְ לֵידַע שֶׁבְּוַדַּאי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִמּוֹ.
וּבְוַדַּאי אִם לא הָיָה לוֹ כּחַ לְשַׁבֵּר לא הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגָרֶה בּוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה.
רַק אַדְּרַבָּא יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל כָּזֶה.
שֶׁבְּוַדַּאי נַפְשׁוֹ הִיא נֶפֶשׁ יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאד מְאד בְּשָׁרְשׁוֹ.
להנצל מיצר הרע
וְעַל כֵּן מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ יְקָרָה וְגָבוֹהַּ בְּיוֹתֵר. מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּיוֹתֵר.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סֻכָּה נ"ב) כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ עוֹד שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַנִּיחַ כָּל הָעַכּוּ"ם וְאֵינוֹ מִתְגָּרֶה אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל
וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּנִּיחַ כָּל יִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ מִתְגָּרֶה אֶלָּא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בַּגְּדוֹלִים דַּיְקָא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה כָּל יָמָיו בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קט"ז) אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי וְכוּ'.
(שָׁם סט) טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ'. הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה וְכוּ'.
וְכֵן כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁנִּתְיַסֵּד מֵהַתְּפִלּוֹת שֶׁהִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו לְבַל יאבַד נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
וּבְדֶרֶךְ זֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ כִּי אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַקָּנָה לְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה כִּי אִם
עַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בְּלִי שִׁעוּר כָּל יְמֵי חַיָּיו
כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל וְכַמְבאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים.
(ליקוטי הלכות – הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ג אוֹת ד):
-
-
-
-
-
-
-
-
