השעון מתקתק, כולנו מרגישים במרוץ הזמן
לפעמים אין זמן לעצור לרגע ולנשום,
מרבית בני האדם מציבים לעצמם מטרות במשך כל ימי חייהם.
לאחר שהשיגו את מטרותיהם , מציבים הם מטרות חדשות על מנת להשיג גם אותן.
אנו נמצאים במעין רדיפה אין סופית אחרי אותן מטרות שהצבנו לעצמנו.
אך מה עם דברים נוספים מסביבינו?
מה עם לעצור לרגע וסתם להתבונן על הבריאה ?
נסתכל על העצים ונראה איך גוון הענפים משתלב בצורה יפה עם השמיים.
נסתכל ונתבונן בציפורים העפים על העצים ובשאר החיות.
נסתכל על המרחב האין סופי של הים ועל מפגשו עם השמים.
נסתכל על העננים ונראה את צורות הבריאה מצטיירות שם.
נעצור רגע מהחיים והרדיפות , ניקח אוויר ונסתכל גם על חיינו שלנו ועל חיי כל האנשים.
ישנו סיפור-
אני נוסע ברכבת לכיוון הבית, על ידי יושבים אב ובן בוגר
הבן מסתכל בחלון וצועק בהתלהבות לעבר אביו
"ואי אבאא איזה יפים שמיים! " ," תראה אלו ציפורים" ,"לא ידעתי שהעצים כל כך גבוהים "
וכן הלאה,
לא יכולתי להתאפק ושאלתי את אביו " מה הסיפור?, הילד שלך כבר גדול ממה הוא ככה מתלהב??"
אביו ענה לי בעיניים בורקות מהתרגשות, "היום זה היום הראשון שהבן שלי רואה "
כל המרוץ הזה הוא כמו אפילה על העיניים שלנו
אנחנו רק צריכים לפקוח אותם ולהביט בבריאה היפה סביבינו , להעריך את הפרטים הקטנים והנפלאים האלה
שבתכלס בלעדיים העולם היה אפור , משעמם וחסר חיים.
בנוסף מוסיף רבי נחמן הקדוש-
מהות האמונה השלימה היא להאמין שכל הטבע נשלט בידי ה' ושכל תופעת טבע אינה מהות עצמית אלא תוצאה של ההשגחה העליונה.
"תפקחו את העיניים , תסתכלו סביב ,
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב ,
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות,
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות….
אנשים טובים באמצע הדרך אנשים טובים מאוד…"