הסטייפלר

הסטייפלר זצ"ל, בליל שבת כ"ג באב ה'תשמ"ה השיב את נשמתו ליוצרה.

אביו היה חסיד טשרנוביל, הוא עצמו נודע כעילוי עוד בצעירותו, ובימי החורף נהג להתכסות בשמיכה דקה כדי שלא יקשה עליו לקום לתפילת שחרית.

במלחמת העולם הראשונה למד בישיבת נובהרדוק בגלותא בעיר גומל שבלארוס. אחר כך, עוד בבחרותו, עלה לארץ ישראל ועל שם עיר הולדתו כונה בשם "הסטייפלר".

הוא היה נמנע מלהביע דעה בסוגיות פוליטיות והתייחס רק לצד ההלכתי שבהם.

מגוריו היו בבני ברק, בבית אחד עם החזון איש. כאשר לא היה באפשרותו למסור את שיעורו בישיבת "בית יוסף" בגבעת רוקח – החזון איש היה ממלא את מקומו.

את הזכות הבלעדית על הפצת ספרו "קהילות יעקב" נתן הסטייפלר לבתו האלמנה בכדי שישמש לה מקור פרנסה.

כידוע ממקורות ראשונים, הוא היה נותן לחסידי ברסלב לטבול במקווה שלו (שם המים היו קרים ביותר).

וכן מקורות ראשונים ונאמנים היו אומרים שהיה ניתן לראות על הסטנדר בביתו ליקוטי תפילות של רבי נתן תלמיד רבינו נחמן מברסלב.

הרב יעקב ישראל קנייבסקי המכונה הסטייפלר, על שם עיירת הולדתו הורנוסטייפל שבאוקראינה, היה ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

קורות חיים

הרב יעקב ישראל קנייבסקי המכונה הסטייפלר, על שם עיירת הולדתו הורנוסטייפל שבאוקראינה, היה ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

נולד לברכה וחיים-פרץ קנייבסקי, חסיד צ'רנוביל. מצעירותו נודע כעילוי וכמתמיד. למד בישיבת נובהרדוק בגלותה בהומל בזמן מלחמת העולם הראשונה ואחר כך בביאליסטוק. נשא לאשה את מרים קרליץ, אחותו של החזון אי"ש. בין השנים  1927 – 1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בפינסק שבראשות הרב שמואל וינטרוב.

ה"סטייפלר" נפטר בליל שבת, כ"ג במנחם – אב ה'תשמ"ה, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, סמוך לקברו של החזון איש.

הדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות (למרות שהוא עצמו ישן פחות). הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא, וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר.

בנו הוא הרב חיים קנייבסקי. את הזכות הבלעדית על הפצת ספרו "קהילות יעקב" נתן הסטייפלר לבתו יוספה, אלמנת הרב שאול ברזם, כמקור פרנסה. לאחר פטירת רעייתו התגורר בבית בתו אשר טיפלה בו. בת נוספת, אהובה, הייתה נשואה לרב מרדכי שלמה ברמן, מראשי ישיבת פוניב'ז.

ספריו

• שערי תבונה – קונטרס בעניינים שונים, שהוציא בפיוטרקוב בשנת תרפ"ה.
• קהילות יעקב – עשרה חלקים שהדפיס בארץ משנת תרצ"ו עד שנת תשט"ז לא לפי סדר המסכתות. יצאו שוב במהדורת צילום לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ה, ורובם שוב בתוך הסדרה הבאה.
• קהלות יעקב – סדרת ספרים על סדר הש"ס
• שיעורין של תורה – על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת החזון אי"ש בניגוד לשיטת רבי אברהם חיים נאה.
• ברכת פרץ – על התורה
• חיי עולם – מוסר והדרכות
• קריינא דאגרתא – שלושה כרכים של מכתבים בנושאים שונים, יצאו אחרי פטירתו