75 שנה לאחר השואה: 12 יהודים מהעיר אולבסק שבאוקראינה שמעולם לא זכו להניח תפילין, הניחו תפילין
במעמד מרגש בהשתתפות גאב"ד "היכל הוראה" הרה"ג ר' משה ברנסדורפר שליט"א ובהשתדלות מפעל הכנסת אורחים 'בית אולבסק' שבהנהלת הרב יעקב חיים מילר הי"ו (מקור : ברסלב גלובל).
העיירה אולבסק שבאוקראינה לבשה חג: כשבעים וחמש שנה לאחר השואה האיומה שכילתה את יהדות אוקראינה, ועשרים וחמש שנה לאחר נפילת מסך הברזל בברית המועצות, החלו שנים עשר יהודים להניח תפילין ולערוך מעמד בר מצווה לראשונה בחייהם, מאחר שלא זכו לקיים מעמד זה בהגיעם לגיל מצוות.
היוזמה יצא לפועל בהשתדלות מפעל הכנסת אורחים 'בית אולבסק' שבהנהלת הרב יעקב חיים מילר, שיצא לעיירת אולבסק לקרב ולדבר עם יהודי המקום ולשכנע אותם לקיים את המצווה. ואכן לאחר מאמצים מרובים הסכימו היהודים לקיים את המצווה הגדולה הזו.
בשעות הבוקר של יום רביעי ערב ראש חודש, הגיעו עסקני הכנסת אורחים 'בית אולבסק' בראשות הרב יעקב חיים מילר, יחד עם גאב"ד "היכל הוראה" הרה"ג רבי משה ברנסדורפר שליט"א, והחלו לאסוף את יהודי העיירה מבתיהם, ולהכינם לקראת קיום המצווה הנשגבה של הנחת תפילין לראשונה בחייהם.
המחזות היו מרגשים ביותר, דמעות זלגו מעיניהם של אותם יהודים שהיו בכלל 'תינוקות שנשבו', כאשר הסבירו להם על המצווה שאותה עומדים לקיים, מצווה שאבותיהם ואבות אבותיהם מסרו את נפשם עליה בכל הדורות ובכל התקופות.
יהודי העיירה הלכו יחדיו בית אחר בית, עד שהגיעו לאולם מיוחד שהוכשר במקום, שם כבר המתינה קבוצת יהודים שהגיעו מרחבי אוקראינה להשתתף במעמד המרגש, וכן בחורי ישיבת יאמפלי, שקדמו את פני חתני המצווה בשירה ובריקודים, בלווי כלי נגינה.
לאחר מכן הגיעו הרגעים המטלטלים כשהרב יעקב חיים מילר מייסד הכנסת אורחים 'בית אולבסק', החל לומר עם כל אחד ואחד את ברכת התפילין מילה במילה, והגאון רבי משה ברנסדורפר שליט"א, התכבד להניח תפילין על ראשו של כל אחד מהם.
מעיני כל הנוכחים במקום זלגו דמעות כמים, וביותר כשכל אחד מהיהודים אמר 'שמע ישראל' בקול רם ובבכי מרגש. זה סימן יותר מכל את הניצחון של כלל ישראל על דורות שהתנתקו בעל כרחם, וכעת שבו לחיק אביהם שבשמים והחלו לקיים את המצווה החשובה של הנחת תפילין.
לאחר מכן התקיימה סעודת מצווה מפוארת בשירה ובזמרה ובהשתתפות קהל רב שהתכנסו לשמוח בשמחתם של יהודי אולבסק. במהלך סעודת המצווה נשא הגאון רבי משה ברנסדורפר שליט"א מדברותיו לחיזוק יהודי המקום, והסביר להם בשפת האידיש שהיתה שגורה בפיהם, את גודל המצווה שקיימו עתה כשפתחו דף חדש בחייהם ומתחילים לקיים את המצוות. בחלק זה קמו כל המשתתפים ופצחו בניגוני שמחה ואח"כ בניגוני רגש והתעוררות בראשות העסקן הרב חונא דייטש.
לאחר מכן נערך מעמד חלוקת חנוכיות ליהודי העיר לרגל חג החנוכה הקרב, כשחלק מהיהודים לא ראו חנוכייה מימיהם. רגע מטלטל ומיוחד היה כשאחד מיהודי העיירה החל לזעוק בהתרגשות שהוא זוכר חפץ זה כשהיה בן שמונה והוריו נלקחו ממנו באכזריות ע"י הרשעים ימ"ש.
בסיום הדרשה יצאו המשתתפים בתופים ובמחולות ברחבי העיירה לעבר ציונו של הצדיק ר' משה מלודמיר זיע"א הקבור בעיירה זו. שמקום ציונו ידוע כמסוגל לישועות גדולות ובפרט לזקוקים להפקד בזרע של קיימא, במקום נערכה תפילת רבים בהתעוררות רבה במשך שעה ארוכה, כשמבקשים את ישועת הצדיק בזכות המצווה הנשגבה שיהודי העיירה קיימו זה עתה. לאחר מכן התפללו תפילת מנחה והמשיכו בניגוני דביקות רגש והתעוררות.