העולם מחפשים סגולות כל אחד עם הצרות שלו/ה כל זה נקרא דינים ובעצם כולם מחפשים ישועות דהיינו – המתקת הדינים מעליהם יש לדעת כי עיקר המתקת הדינים הוא על ידי חשבון הנפש – כנסו להתחזק ולהמתיק דינים ולזכות לישועות אמיתיות!
עיקר המתקת הדינים על ידי חשבון הנפש | פרשת השבוע עקב
(דברים ז-יב) "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' לך את הברית".
איתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא סי' קסט) כי כשיש צרות ח"ו, הן צרות בכלליות, או בפרטיות – אי אפשר לרקד. כי כשיש דינים – מוסרים אותם לשלוחי הדין, והם נקראים רצים (זוהר בראשית, דף מג) והם בחי' רגלין, ואזי הרגלין כבדים, מחמת הדמים שנתפשטו לשם. היינו הדינין כי דמים בחי' דינין.
וכשנמתק הדין – אזי יוצאין הדמים מהרגלין. וע"כ בעת הדין והצרה, ח"ו אי אפשר לרקוד, כי אז א"א להגביה הרגלין, כי הרגלין הם כבדים בשעת התגברות הדינים, מחמת שהדמים שהם בחי' דינים, נמשכים אז לתוך הרגלין,
אבל כשיוצאים הדמים דהיינו הדינים מהרגלין, דהיינו שנמתקים הדינים, אזי הרגלין קלים, ואזי יכולה השמחה להתפשט לשם, עד שירקד מחמת שמחה.
ולהמתיק הדין – הוא ע"י שהאדם דן את עצמו, דהיינו על כל מה שעושה – ידין וישפוט בעצמו את עצמו על כל דבר, אם כך ראוי לעשות, ויפשפש במעשיו ויתקנם כראוי על פי דין ומשפט התורה, ועי"ז שהאדם דן ושופט את עצמו, עי"ז ממתיק ומבטל הדין שלמעלה, כי כשיש דין למטה – אין דין למעלה (ראה ליקו"מ קמא סי' טו),
ואז כשנמתק הדין, אזי יוצאים הדמים מהרגלין, ואזי יכולה השמחה להתפשט ברגלין, עד שזוכה האדם לשמחה ולריקודין.
וזהו והיה עקב תשמעון, והיה – לשון שמחה (מ"ר נשא פי"ג). עקב – הם רגלין. היינו לזכות לשמחה עד שהעקביים שהם הרגלין, ישמעו השמחה. זה – זוכים ע"י את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם. שתשמרו לעשות בעצמכם המשפטים והדינים, שעי"ז נתבטל הדין שלמעלה, כנ"ל.
ואז והיה עקב תשמעון – שתשמעו השמחה בהרגלין (עקבים), ע"י שיוצאים משם הדינים.
וזה בחי' ושמר ה' לך את הברית. כי כשתזכה לשמחה, אזי השי"ת בעצמו ישמור לך את הברית דהיינו שיהיה בעזרך לשמור את הברית קודש, כי עיקר פגם הברית הוא ע"י עצבות כידוע, כי פגם הברית בא ע"י הקליפה הידועה, שנקראת לילית על שם שמיללת תמיד, שזהו בחי' עצבות.
ועל כן עיקר שמירת הברית זוכים ע"י שמחה, כי ע"י שמחה זוכים שהשי"ת בעצמו יעזור לו לשמור את הברית קודש. כנ"ל.
והנה חובת השפיטה עצמית, דהיינו לעשות יום יום חשבון הנפש, על מה אתינא להאי עלמא שפילה. ומה חובתינו בעולמינו, והאם אנחנו במסלול הנכון, והאם אפשר לשפר את מעשינו ומחשבותינו, ובמה אנחנו נכשלים, וצריכים להפיק לקחים להמנע מכך בעתיד וכו' וכו', שדבר זה הוא חלק בלתי נפרד מההתבודדות יומית שפקד עלינו רבינו הקדוש זצ"ל,
ומעבר לכל התועלת העצומה הנגלית הצומחת מעשיית חשבון הנפש עוד גילה לנו רבינו הק', שהיא ג"כ ממתיקה דינים, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה, וכשאדם שופט את עצמו בעצמו, ממתיק כל הדינים השורים ושולטים עליו.
וחשבון נפש זה הוא דבר עתיק. וכבר מוזכר בזוה"ק (פרשת קורח-דף קעח) בשם "מרא דחושבנא" וע"ע בזוה"ק (ח"אקצא: ח"ג יג: קכז. ז"ח בראשית יז. כב: כז: כח. זה"ח שה"ש פו:) וכן הקדמונים כבר דיברו מכך בכ"מ.
וכן אמרו חז"ל (ב"ב עח:) על הפסוק (במדבר כא-כז) על כן יאמרו המשלים בואו חשבון, על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסידה.
וכתב המסילת ישרים (פ"ג) והנני רואה צורך גדול לאדם שיהי' מדקדק ומפקח על כל דרכיו דבר יום ביומו, שלא להניח לעצמו הרגל רע, ומידה רעה ותאוה רעה, כל שכן עבירה ופשע. ויקבע עתים ושעות לזה בקביעות גדול, כי רב התועלת הוא.
עוד כתב רבינו הקדוש ז"ל שעיקר שמירת הברית ע"י שמחה, כי פגם הברית בא ע"י עצבות, כי העוה"ז מלא עצבות ותסכולים, ואנשים מחפשים חיות לברוח מכך, זה בורח לאלכוהול, וזה לסמים, וזה לפג"ה, וכו', ויש שבורח ונופל בכולם.
ואין עצה לברוח כי אם ממך אליך אברח, ואי אפשר להגיע לכך כ"א ע"י שמחה.
ויהי חלקינו עם השמחים העושים חשבון הנפש בהתבודדות.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
קישורים ממולצים להתבודדות טובה:
- פינת ההתבודדות
- מעלת ההתבודדות מרבי נתן מברסלב
- התבודדות | המדריך השלם למתבודד המתחיל
- תפילה להתבודדות
- כמה זמן להשקיע בהתבודדות?
-
-
-
-
-
-
-
-
