סדר הלל לסוכות עם נטילת לולב + נענוע לולב | ברסלב 148
סדר הלל לסוכות עם נטילת לולב + נענוע לולב + תפילה נאה לומר קודם נטילת לולב ותפילה לסוכה:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, בִּפְרִי עֵץ הָדָר וְכַפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת וְעַרְבֵי נָחַל אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַמְּיֻחָד, תְּקָרֵב אֶחָד אֶל אֶחָד, וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדִי, וְלֵידַע אֵיךְ שִׁמְךָ נִקְרָא עָלַי, וְיִירְאוּ מִגֶּשֶּׁת אֵלַי, וּבְנַעֲנוּעִי אוֹתָם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע בְּרָכוֹת מִדַּעַת עֶלְיוֹן לִנְוֵה אַפִּרְיוֹן לִמְכוֹן בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וּתְהֵא חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטוֹתֶיהָ וְשָׁרָשֶׁיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ. כִּי כַוָּנָתִי לְיַחֲדָא שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן: בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל הַכַּוָּנוֹת שֶׁכִּוְנוּ בָהֶם אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה:
נטילת לולב
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב:
בפעם הראשונה שמברך על הלולב מברך גם שהחיינו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:
נענוע לולב
הנענועים לפי האריז"ל עומד עם פניו לצד מזרח או ירושלים – ומנענע לצד דרום, צפון, מעלה מטה, מערב. ולשיטת הבית יוסף : מזרח, דרום, מערב, צפון מעלה ומטה.
(סדר כוונות בקצרה – של נענעו לולב: מוליך קדימה את ה4 מינים צמודים בידיו עם האתרוג, ומביא… מוליך ומביא 3 פעמים וטוב לכוון שמוליך את היצר הרע והרוח רעה שבליבו וחותך את היצר הרע ובעיקר מחשבות של פגם הברית… ומביא רוח דקדושה ושמחה אל ליבו ונשמתו בעומק מחשבותיו לכל השנה. מעלה יכוון להמליך את השם ולמשוך אמונה, ולמטה להמליך את השם יתברך אפילו במקומות הנמוכים למשוך אותם להוציאם מהטומאה אל הקדושה… יש מלא כוונות אלו הכוונות שאני הכי אוהב – אז רשמתי אותם בקצרה.).
סדר הלל השלם
ח' ימים של חג הסוכות עם שמיני עצרת (בחו"ל ט') אומרים את ההלל השלם.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל:
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָה. הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה: יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבוֹרָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ. מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה: רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְהֹוָה. עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ: מִי כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל. מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן: לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים. עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ: מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת. אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. הַלְלוּיָהּ:
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְינוֹ מָיִם:
לֹא לָנוּ יְהֹוָה לֹא לָנוּ. כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד. עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם. אַיֵה נָא אֱלֹהֵיהֶם: וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה: עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב. מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ. עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ: אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ. אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן: יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן. רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ. לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם: כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם. כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם: יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהֹוָה. עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַּיהֹוָה. עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: יִרְאֵי יְהֹוָה בִּטְחוּ בַּיהֹוָה. עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:
יְהֹוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן: יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְהֹוָה, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים: יֹסֵף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם: בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם: לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה: וַאֲנַחְנוּ | נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי: כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי. וּבְיָמַי אֶקְרָא: אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת. וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי. צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא: וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא. אָנָּה יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי: חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק. וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם: שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה. דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ: שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי. כִּי יְהֹוָה גָּמַל עָלָיְכִי: כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת. אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה. אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי: אֶתְהַלֵךְ לִפְנֵי יְהֹוָה. בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים: הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר. אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד: אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי. כָּל הָאָדָם כֹּזֵב:
מָה אָשִׁיב לַיהֹוָה, כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא: נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ: יָקָר בְּעֵינֵי יְהֹוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו: אָנָּה יְהֹוָה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי: לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא: נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ: בְּחַצְרוֹת | בֵּית יְהֹוָה בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ:
הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים: כִּי גָבַר עָלֵינוּ | חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:
אם מתפלל ביחידות – לא כופל את המזמור רק אומר:
הוֹדוּ (מנענע) לַיהֹוָה (עומד לא מנענעים) כִּי טוֹב (מנענע) – כִּי (מנענע) לְעוֹלָם (מנענע) חַסְדּוֹ (מנענע):
* הנענועים לפי האריז"ל עומד עם פניו לצד מזרח או ירושלים – ומנענע לצד דרום, צפון, מעלה מטה, מערב. ולשיטת הבית יוסף : מזרח, דרום, מערב, צפון מעלה ומטה.
יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְהֹוָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:וֹ:
המתפללים במנינן אומרים עם החזן:
החזן אומר : הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
והקהל אומרים ומנענעים כנ"ל * : הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
החזן אומר : יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
והקהל אומרים: הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
החזן אומר : יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
והקהל אומרים: הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְהֹוָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
החזן אומר : יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְהֹוָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
והקהל אומרים: הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ. עָנָנִי בַּמֶּרְחַב יָהּ: יְהֹוָה לִי לֹא אִירָא. מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם: יְהֹוָה לִי בְּעוֹזְרָי. וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי: טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה. מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה. מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַם: סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַם: סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים. דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים. בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַם: דָּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל. וַיהֹוָה עֲזָרָנִי: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים. יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָיִל: יְמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה. יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָיִל: לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה. וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ: יַסּוֹר יִסְּרַנִּי יָהּ. וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי: פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ: זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה. צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ: אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹאת. הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹאת. הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ:
הנענועים לפי האריז"ל עומד עם פניו לצד מזרח או ירושלים – ומנענע לצד דרום, צפון, מעלה מטה, מערב. ולשיטת הבית יוסף: מזרח, דרום, מערב, צפון מעלה ומטה.
אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא:
אָ (מנענע) נָּא (מנענע) יְהֹוָה (עומד פניו למזרח) הוֹ (מנענע) שִׁי (מנענע) עָה (מנענע) נָּא (מנענע):
אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא:
אָ (מנענע) נָּא (מנענע) יְהֹוָה (עומד פניו למזרח) הוֹ (מנענע) שִׁי (מנענע) עָה (מנענע) נָּא (מנענע):
אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּא:
אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּא:
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה. בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָה: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה. בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָה: אֵל יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ. אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים. עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: אֵל יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ. אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים. עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ. אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ: אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ. אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ:
הוֹדוּ (מנענעים) לַיהֹוָה (עומדים לא מנענעים) כִּי (מנענעים) טוֹב (מנענעים). כִּי (מנענעים) לְעוֹלָם (מנענעים) חַסְדּוֹ (מנענעים):
הוֹדוּ (מנענעים) לַיהֹוָה (עומדים לא מנענעים) כִּי (מנענעים) טוֹב (מנענעים). כִּי (מנענעים) לְעוֹלָם (מנענעים) חַסְדּוֹ (מנענעים):
יְהַלְלוּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָּאֶה לְזַמֵּר. כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת:
חג שמח שנזכה כולנו עם ישראל לרוח דקדושה ושמחה אהבת חינם וקרבת אלוקים – אמן ואמן.