הַכָּל נִּסִּים

אומר רבינו נחמן מברסלב : וְאֵלּוּ  בְּנֵי-אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים וְאוֹמְרִים שֶׁהַכּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְאִם רוֹאִים אֵיזֶהוּ נֵס, הֵם מְכַסִּים אֶת הַנֵּס עִם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ הַטְּבָעִים,

נִמְצָא שֶׁפּוֹגְמִים בַּתְּפִלָּה,

כִּי הַתְּפִלָּה הִיא נִסִּים, שֶׁמְּשַׁנָּה אֶת הַטֶּבַע ;

וּפוֹגְמִים בָּאֱמוּנָה, שֶׁאֵין  מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ ;

וּפוֹגְמִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (ליקוטי מוהר"ן ט') 

"ה´ אלקי לעולם אודך"

ע"י פיו זוכה לכל המעלות אם יזכה לקדשו, וכדאיתא בזוה"ק (האזינו דף רצד:) זכאה מאן דנטיר מילוי (המילים שלו דהיינו דיבור פיו), וכמ"ש (חוקת, דף קפג:) כל מאן דנטר פומיה זכי לאתלבשא ברוח קודשא. וכמ"ש בזוהר (תוספות דף שא:) בכל זמנא דברנש אזיל באורח קשוט ופומי´ ולשני´ ממללן מילין קדישין, רחימא הוא דמאריה. וכמ"ש (שוח"ט, תהילים נא) לשונו של אדם מביאו לחיי עוה"ב,

וע"כ המקדש פיו אין מלאך המות יכול לו כמ"ש חז"ל (שבת ל:).

והנה מבואר שלזכות לשפע אלקי צריך לקדש את פיו דהיינו שישמור את עצמו מלהוציא שקר מפיו, שזה מש"כ רבינו בספר המדות (אמת, א) שמי שרוצה לדבק את עצמו בהשי"ת עד שילך מחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל ישמור א"ע מלומר שקר אפילו בטעות, כי עיקר החיים נצחיים הם רק להשי"ת ולמי שזוכה להיכלל בו, ועיקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא ע"י שזוכים לדעת אותו ית´, שזה בחינת שפע אלקי וכמב"פ, וכמ"ש החכם אילו ידעתיו הייתיו, ואי אפשר שיהיה נכלל באחד עד שיהיה נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה שיהיה כולו אחד, כולו טוב, כולו קודש, כי אם ע"י שישמור את עצמו משקר כמבואר במאמר אמר רבי עקיבא (ח"א נא), כי השקר מזיק מאד ברוחניות ובגשמיות כמבואר שם,

וזה בחי´ משחז"ל (סוטה מג.) כת שקרנים אינם מקבלים פני השכינה וכמ"ש חז"ל (פסחים קיג:) ג´ הקב"ה שונא ואחד מהן המדבר א´ בפה וא´ בלב, נמצא שמי שאינו איש אמת בודאי לא יזכה לשפע אלקי וכדאיתא בתיקוני זוהר (תי´ סט, דף קיא.) מאן גרים דלא שריא שכינתא עליה ולא נהיר שמשא עליה בגין הבל דשקרא ומלין דשקרא דנפקין מפומיא.

אבל לעתיד לבוא שלא יהיה שקר בעולם כמבואר בס´ המדות (אמת, ז´) ע"כ ותרבה הדעת והשפע האלקי כמב"פ, כי העיקר תלוי באמת וכמ"ש (תהילים נא) הן אמת חפצת וע"י בטוחות ובסתום חכמה תודיעני ומב"פ שתכלית השפע האלקי הוא להגיע להתלהבות ואיתא בדברי רבינו ז"ל במאמר אריכות אפים (ח"א קנה) שבודאי אם היה לו אמונה שלימה והיה מאמין שהשי"ת עומד עליו ושומע כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו ומאזין לקול תפילתו בודאי היה מתפלל כראוי בהתלהבות וחשק גדול אך עיקר חסרון ההתלהבות הוא מחמת חסרון האמונה ומבואר במאמר ואלה המשפטים (ח"א ז. ב) שא"א לבוא לאמונה כ"א ע"י אמת, וכדאיתא בזוה"ק (בלק, דף קצח:) לית אמונה בלא אמת, ולאמת אי אפשר לבוא כי אם ע"י התקרבות לצדיקים אמיתיים כמבואר (שם, אות ג) נמצא שהכל תלוי בהתקרבות לצדיק.(מתוך "יש מאין" על ליקו"מ).

פינת ההתבודדות

ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפלה שקשה לו מאד להתפלל ונתן לו עצה ואמר לו שיחשב בלבו שאינו צריך להתפלל כי אם עד ברוך שאמר, כי אולי הוא צריך בגלגול זה לתקן רק חלק זה מהתפלה, כי אולי בגלגול הראשון כבר התפלל בכונה שאר חלקי התפלה ורק חלק זה עד ברוך שאמר הוא צריך עכשיו בגלגול זה להתפלל בכונה ועל כן יכניס כל כחו בזה המעט להתפלל בכונה עד ברוך שאמר. ואחר-כך כשיגיע לברוך שאמר יחשב אולי צריך לתקן חלק זה, כגון מברוך שאמר עד ויברך דוד ויתפלל עד אותו החלק בכונה וכן להלן

(השתפכות הנפש יד)

פינת ההתחזקות

גם הדבור הוא בחינת אם הבנים, הינו כמו שהאם הולכת תמיד עם בניה אפלו למקומות המטונפים, ואינה שוכחת אותם, כמו כן הדבור הולך עם האדם תמיד אפלו במקומות המטונפים, ומזכיר אותו תמיד את השם יתברך. הינו שאפלו אם האדם מונח חס ושלום, בשפל המדרגה מאד במקום שהוא חס ושלום, אף-על-פי-כן על ידי הדבור יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך לעולם, דהינו שאפלו אם הוא במקום שהוא אם יתחזק גם שם לדבר על כל פנים, דבורים קדושים של תורה ותפלה ושיחה בינו לבין קונו או לשוח עם רבו או חברו ביראת שמים, יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך לעולם, אפילו שם במקומות הרחוקים מאד מהשם יתברך שהם בחינת מקומות המטונפים, אפלו אם נפל למקום שנפל רחמנא לצלן. כי הדבור אינו מניח אותו לשכוח את השם יתברך. והבן הדבר היטב מגודל כח הדבור, והוא עצה נפלאה ונוראה למי שחפץ באמת לבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום (משיבת נפש

כא):

מידה טובה – דרך

כשתרצה לילך בדרך, תקשר את עצמך קודם במדת הבטחון, ועל-ידי זה לא יגוף רגלך./כשתלך בדרך, תתן קודם צדקה./כל הדרכים שאדם הולך בהן הכל מהשם יתברך והם רצון השם. אבל אין לך אדם שיבין את דרכו אלא מי שהוא עניו. (ס. המידות)

תפילה לפני תפילת הדרך

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו שתרחם עלי ותהיה עמי תמיד, בשבתי בביתי, ובלכתי בדרך, בשכבי ובקומי, בצאתי ובבואי ותורני ותדריכני באמתך ותלמדני תמיד בכל עת איך להתנהג בעניני הנסיעות לדרכים, אם אסע ואם אחדל, ואיך לסע ומתי לסע, ולהיכן ולאיזה מקום ועיר לנסוע, וכמה אתעכב בדרכי, וכל פרטי הנסיעות לאיזה דרך גדול וקטן ארוך וקצר הכל תודיעני ותלמדני ברחמיך האמתיים ותוליכני בדרך הישר תמיד בכל עת. (ל' תפילות). לתפילת הדרך המלאה !