הכל לטובה | פרשת ואתחנן ע"פ תורת ברסלב

הרבה אנשים מסתובבים עם קושיאות בבטן, למה ועל מה עשה ה' עמו כך, והם מסתובבים מדוכאים ומתוסכלים, במרה שחורה, ומלנכוליזם, ומוחין דקטנות, ותובנות עקומות ועקושות ומסוכנות, ועי"ז אין להם לא עוה"ז ולא עוה"ב (כי עובר עליהם מה שעובר עליהם), ואילו היו מתחזקים באמונה ובטחון – לא היתה להם שום קושיא כלל, והיו רגועים לחלוטין ומיושבים בתכלית… תקראו, תראו שאין שום דבר קשה ואין מה להתבלבל… רק להודות ולהלל…

פרשת השבוע ואתחנן | התחזקות – הכל לטובה

פרשת השבוע לילדים >> פרשת השבוע לילדים ואתחנן , עלון שבועי ברסלב לקריאה והדפסה>> פרשת השבוע ואתחנן

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת ואתחנן

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

וזהו (דברים ג) "ואתחנן אל ה'.. אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן..

ויאמר ה' אלי רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.. כי לא תעבור את הירדן הזה".

געוואלד! געוואלד! משה רבינו אשר כל ימיו כולו קודש, בביטול גמור לרצון ה', אשר הגיע לרום המעלות הרוחניות אשר בן אנוש מסוגל להגיע, אוהב ה', אוהב התורה והמצוות, אוהב ישראל וסבל למענם אין סוף, פסגת האנושות והצדקות והנבואה, אשר לא היה ולא יהיה כמוהו, מה סך הכל מבקש, ומה כל כך קשה להענות לו?

אלא שאין אנו מבינים כלל וכלל בדרכי ה' הנסתרים מבינת האדם, וכמ"ש (ישעיה נה-ח) כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי. אלא שאיך שלא יהי' (תהלים קמה-יז) צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו, וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס:), וכתיב (תהלים צב-טז) להגיד כי ישר ה', צורי ולא עולתה בו.

וזה יסוד גדול ומוצק, שעל פיו חיים כל היהודים הכשרים במשך כל הדורות, שעל ה' לא שואלים שאלות,

וברור כשמש ש"הכל לטובה" ואין אוהב נאמן לכל אחד מאתנו כמו (אהבת) השי"ת שאוהב כל אחד מאיתנו יותר מאב לבנו יחידו.

וכל מה שה' עושה איתנו הוא מחמת גודל רחמנותו, ולטובתינו הנצחית.

אע"פ שהרבה מאד פעמים אין אנחנו מבינים פשר ההנהגה, הכל הוא מחמת קוצר המשיג ועומק המושג, ולהשי"ת יש עצה עמוקה מאד ותוכניות עמוקים ומורכבים מאד להביא כל אחד מאתנו לתכלית הטוב הנצחי.

כי הרבה אנשים מסתובבים עם קושיאות בבטן, למה ועל מה עשה ה' עמו כך,

והם מסתובבים מדוכאים ומתוסכלים, במרה שחורה, ומלנכוליזם, ומוחין דקטנות, ותובנות עקומות ועקושות ומסוכנות,

ועי"ז אין להם לא עוה"ז ולא עוה"ב (כי עובר עליהם מה שעובר עליהם),

ואילו היו מתחזקים באמונה ובטחון – לא היתה להם שום קושיא כלל, והיו רגועים לחלוטין ומיושבים בתכלית.

ובאמת כמה פעמים צריכין להתפלל על זה תחילה שיזכהו השם להאיר עיניו שיקבל הכל באהבה, ושיראה ויאמין ששם אתו עמו השי"ת.

וכתב עוד בפרשת עקב (שם) וז"ל שמעתי ממורי (הבעש"ט ז"ל) שבריאת העולם היה על ידי דין שהוא צימצום שצמצם האור אין סוף, וכו', וכשאדם מקבל היסורים באהבה ובשמחה – נעשה יחוד, והוא מקרב ומקשר ומדבק הכלי והגוף בחי' צמצום ודין, אלקים, אל הנשמה, שהוא השמחה והחיות הרוחנית, ונתבטל הדין ונעשה רחמים,

ועצה היעוצה (דברים ו-ה) ואהבת את ה' אלקיך, שהוא בחינת דין לקבלו בשמחה לקשרו אל הוי"ה שהוא הנשמה. עיי"ש.

והכלל שאנו מאמינים בני מאמינים, ומאמינים באמונה שלימה ויודעים בבירור שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות דף ס:).

ובברכת התורה וכל טוב סלה

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות יתקבלו בברכה

050-4161022