החובה להתפלל על עם ישראל !

כָּתַב הָרַב "פֶּלֶא יוֹעֵץ" בְּסִפְרוֹ "בֵּית תְּפִלָּה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַתְּחִנּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁלֹּא עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד יְבַקֵּשׁ, אֶלָּא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל,

שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כֹּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ – נִקְרָא חוֹטֵא.

וְאִם אָמְרוּ עַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שֶׁהָיָה נֶעֱנַשׁ, שֶׁהָרוֹצֵחַ, שֶׁהָיָה גּוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט, לֹא יָשׁוּב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – תָּלָה [הַכָּתוּב] שִׁיבַת הָרוֹצֵחַ לְבֵיתוֹ בְּמִיתַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי כָךְ.

וְאִם כָּךְ הָיָה נֶעֱנַשׁ עַל רָעַת הַגּוּף, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עַל רָעַת הַנֶּפֶשׁ.

הִנֵּה כִּי כֵן, יֵשׁ לְכַוֵּן מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל הַפּוֹשְׁעִים שֶׁיָּשׁוּבוּ, עַל יְדֵי שֶׁיַּחְתֹּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְיַעְזְרֵם בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמוֹ שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב.

וַהֲרֵי סִפּוּר מְאַלֵּף בִּינָה, שֶׁאֵין לְקַלֵּל, חָלִילָה, אֶת הָרְשָׁעִים, אֶלָּא רַק לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה.

ר' יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זַצַ"ל, שֶׁהָיָה יָדוּעַ כְּלוֹחֵם גָּדוֹל מִלְחֶמֶת ה' נֶגֶד הָרְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּילִים, רָגִיל הָיָה לוֹמַר:

אִם רָאִיתָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁחָטָא וּפָשַׁע – אַל תִּשְׂנָא וּתְבַזֶּה אוֹתוֹ, אֶלָּא רַחֵם עָלָיו כְּשֵׁם שֶׁמְּרַחֲמִים עַל בַּעַל מוּם אוֹ עַל מֻכֶּה בְּגוּפוֹ.

חֲזַ"ל אָמְרוּ: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים" (תהלים קד, לג), וְלֹא חוֹטְאִים, מִכֵּיוָן שֶׁרֹב פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ הֵם, וְאִלּוּלֵא הַגָּלוּת וְהַצָּרוֹת הָרַבּוֹת, בְּוַדַּאי הָיוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה.

הַנָּחָה זוֹ הִנְחֲתָה אוֹתוֹ כָּל יָמָיו. טוּב לֵב וְרַחֲמִים דִּבְּרוּ מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ כַּאֲשֶׁר הֵטִיף לָהֶם מוּסָר וְעוֹרְרָם עַל הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם הַקְּלוֹקְלוֹת; אֶת שִׁיטָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁל מְחַלְּלֵי הַתּוֹרָה – שָׂנָא בְּכָל לִבּוֹ, אַךְ כָּל שִׂנְאָה בְּאֹפֶן אִישִׁי לֹא נִרְאֲתָה בּוֹ לְאַחִים טוֹעִים.

וְכָךְ הָיָה מְסַפֵּר נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, ר' מֹשֶׁה בְּלוֹי: יָצָאתִי פַּעַם בְּלִוְיַת רַבֵּנוּ מִבֵּית הַחוֹלִים "שַׁעֲרֵי צֶדֶק" בְּט"ו בִּשְׁבָט. רָאִיתִי מֵרָחוֹק תַּהֲלוּכַת תַּלְמִידֵי בֵּית הַסֵּפֶר הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֵלֵינוּ; בָּנִים וּבָנוֹת, נְעָרִים וּנְעָרוֹת, עִם דֶּגֶל הַצִּיּוֹנִים בְּרֹאשׁ כָּל קְבוּצָה, וְשִׁירִים עִבְרִיִּים בְּפִיהֶם.

הֵם צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה, כְּשֶׁהֵם מְמַלְּאִים אֶת רֹחַב הָרְחוֹב, וְהַקָּהָל נִדְחַק אֶל הַמִּדְרָכוֹת.

יָדַעְתִּי שֶׁמַּחֲזֶה שֶׁל כַּמָּה אֲלָפִים יְלָדוֹת וִילָדוֹת בָּתֵּי הַסֵּפֶר הַצּוֹעֲדִים בְּתַהֲלוּכָה כָּזֹאת, יְצַעֵר אֶת ר' יוֹסֵף חַיִּים, וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי לוֹ: 'תַּהֲלוּכַת יַלְדֵי בָתֵּי הַסֵּפֶר בָּאָה, אוּלַי רוֹצֶה הָרַב לַחֲזֹר אֶל בִּנְיַן בֵּית הַחוֹלִים?'

'לא!' – הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ – 'וְכִי לֹא יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה?…'

רַבֵּנוּ נִשְׁעַן עַל כְּתֵפַי, וְגַם אָנוּ כְּכָל הַקָּהָל נִדְחַקְנוּ לְצִדֵּי הָרְחוֹב.

הַתַּהֲלוּכָה עוֹבֶרֶת קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת, כָּל בֵּית סֵפֶר לְעַצְמוֹ, וְקוֹל הַשִּׁירָה פּוֹלֵחַ אֶת הָאֲוִיר. אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּרַבֵּנוּ, וְרוֹאֵהוּ מְמַלְמֵל בִּשְׂפָתָיו. אֲנִי מַטֶּה אֶת אָזְנִי וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר:

'יוֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם, בְּרוּכִים אַתֶּם לַה'… יוֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם…', תּוֹךְ שֶׁהוּא מַזִּיל דִּמְעָה וּמִתְפַּלֵּל שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֵלֶּה גַּם לַפָּסוּק הַקּוֹדֵם: 'יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה' הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים…', עַד שֶׁכָּל הַתַּהֲלוּכָה עָבְרָה עַל פָּנָיו…

וּמוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים סְגֻלָּה גְדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָרוֹב אוֹ אוֹהֵב שֶׁטֶּרֶם זָכָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו בְּבִרְכַּת 'הֲשִׁיבֵנוּ', וּלְהַזְכִּירוֹ בִּשְׁמוֹ שֶׁיַּחֲזִירֵהוּ ה' בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

וְכָתַב הַשָּׁלָ"ה: וּכְשֵׁם שֶׁחַיָּב אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ, כָּךְ חַיָּב לְהִתְפַּלֵּל עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק קָמָא דְּסוֹטָא: "וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ" (ישעיה נג, יב) – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְשָׁבוּ. וְכֵן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית: אָמְרוּ עַל אַבָּא חִלְקִיָּה, כְּשֶׁהִתְפַּלְּלוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ עַל הַגְּשָׁמִים, נַעַנְתָה אִשְׁתּוֹ תְּחִלָּה לִשְׁתֵּי סִבּוֹת – אַחַת, לְפִי שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִתֵּן מַאֲכָל לְעָנִי, וְהַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה, לְפִי שֶׁהִתְפַּלְּלָה עַל רְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בִּשְׁכוּנָתָהּ שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְשָׁבוּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (של"ה עמוד התשובה)

וְאַף שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, וְאִם-כֵּן עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּחוֹטֵא עַצְמוֹ וּמַה שַׁיָּךְ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה?

אוּלָם אֵין זוֹ שְׁאֵלָה כְּלָל, שֶׁכֵּן תְּפִלָּתֵנוּ עַל חוֹטֵא זֶה שֶׁאִבֵּד כְּבָר אֶת כֹּחַ וּזְכוּת בְּחִירָתוֹ בְּרֹב שֶׁהִדַּרְדֵּר לִשְׁאוֹל, וּתְפִלָּתֵנוּ שֶׁיָּשׁוּב לְמַצָּב שֶׁל בְּחִירָה וִיהֵא בִּיכָלְתּוֹ לִלְחֹם, שֶׁכֵּן בְּמַצָּבוֹ שֶׁל עַתָּה אֵינוֹ כָּשִׁיר אֲפִלּוּ לְמַצַּב לְחִימָה, שֶׁכֵּן הִנּוֹ קוֹרֵס תַּחַת יִצְרוֹ, וְאָכֵן כְּשֶׁיַּגִּיעַ זֶה לְמַצָּב שֶׁל בְּחִירָה אָכֵן אֵין הַצְלָחָתוֹ תְּלוּיָה אֶלָּא בּוֹ.

אז בימי חנוכה מול הנרות תתפללו לא רק על עצמכם אלא גם על עם ישראל