"זאת חוקת התורה אשר ציוה ה'…" (במדבר יט, ב).
אמרו חכמינו ז"ל (יומא סז:, והו"ד בפרש"י כאן) לפי שהשטן, ואומות העולם מונים (פ' מצערים ומקניטים, מלשון אונאה) את ישראל לומר : "מה המצוה הזאת, ומה טעם יש בה", לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. ע"כ.
האם שייך לומר טעמים על המצוות ?
אמר המעתיק [עורך האתר] :
פעם שאלו את הרב בשיעור האם אסור להקשות על התורה ומצוותיה, האם אנחנו צרכים ללכת בעינים עצומות כמו טמבלים אחרי כל מה שאומרים לנו ? אסור לשאול שאלות ? וזה דבר שנוגע להרבה חילונים ובעלי תשובה שאומרים להם ככה זה אל תשאל !!
ענה ואמר הרב :
להקשות על התורה בקנטרנות מי אמר, אולי זה הפוך… וכדו', איפה זה כתוב… שאלות טיפשיות שכל כולם הם לקנטר ולהקניט לא !!
אבל לשאול שאלות, להבין רצון השם ודרכי תורתו והבנת התורה, איך למדו חכמים את המצוות, מה המקור, ומה פירוש הפסוקים וכדו' – מותר ומצווה !!
כמו שאמר רבינו נחמן מברסלב – מצווה לחדד את המוח, להבין דעת חכמים ורצון ה'… ובשביל זה לומדים גמרא משנה שהם עיקר טעם ודעת תורה, על כל מילה פסוק מצווה והלכה מחלוקות חכמים מדורי דורות !!
אז אם אתה רוצה באמת לדעת תשב תלמד – ואם לא או שאין לך זמן לכך תקשיב ותשמע למי שכן לומד !
כי באמת כך צריכים להתייחס לכל דיני התורה, כאילו הם חוקים, בבחי' "זאת חוקת התורה" כי כל דיני התורה, יש בהם עומק בתוך עומק בתוך עומק עד אין חקר כי לתבונתו יתברך אין חקר, וגם מצוותיו שהם כביכול דעתו יתברך, גם עליהם נאמר (איוב יא–ז) החקר אלו–ה תמצא.
ואם אמנם בכל המצוות יש מקום לתת טעמים, וכמו שעשה ספר החינוך, ועוד ראשונים ואחרונים, וכן מצאנו בכ"מ שחז"ל נתנו טעם לצוות, וגם בענין מצוות פרה אדומה עצמה איתא בזוה"ק שהיא בחינת תבא אמא ותקנח את בנה (במדבר רבא יט–ח). לכפר על חטא העגל, ואמרו (שם ,ד) שהיא בחי' מטהרת טמאים, ומטמאה טהורים, והוא כעין מנקה ארובות, שהוא עצמו מתלכלך, אע"פ שמנקה את הארובה, וכעין המקרב רחוקים שאינו ראוי בשלימות לכך, שאע"פ שמעלה ומנקה אותם, הרבה פעמים הוא בעצמו יורד ומתלכלך , מכל מקום עומק ופרטי פרטי הענינים עמוק עמוק מי ימצאנו. וכך נאה וכך יאה.
הדרך לגשת למצוות
שאכן גישתנו למצוות תיהי' מתוך אמונה שלימה ותמימה, שהכל אמת והכל צודק אפילו אין אנחנו מבינים כלל, כי אנחנו סומכים על הַמְצַוֶה הגדול הקב"ה יתברך, ואע"פ שמצידנו נחתור למצוא טעמים להחיות את נפשינו, אבל בעיקרון ובאמת לאמיתו אין שום צורך בכך, וכבר אמר גדול החכמים שלמה המלך ע"ה על מצוות פרה אדומה, (שם ג קהלת ז,כג), אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, ומה נענה אבתריה. הלא תראה שאפילו גדולי הצדיקים והחכמים, כשהתחכמו לתת טעמי תורה, לבסוף נכשלו מאד, כמו שמצינו אצל שאול המלך ע"ה, כמ"ש חז"ל (יומא כב: ) בשעה שא"ל הקב"ה לשאול (ש"א טו,ג) לך והכיתי את עמלק, אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו עאכו"כ, אם אדם חטא בהמה מה חטאה?
ואם גדולים חטאו. קטנים מה חטאו?
יצתה בת קול ואמרה אל תהיה צדיק הרבה (קהלת ז, טז) [ואח"כ לא ריחם על קדושים וטהורים של נוב עיר הכהנים] ואמרו חז"ל (סנהדרין כא🙂 אמר ר' יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם, כתיב (דברים יז) לא ירבה לו נשים, אמר שלמה אני ארבה ולא אסור. וכתיב (מ"א יא) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. וכתיב (דברים יז) ולא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני הרבה ולא אשיב וכתיב (מלכים א י) ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו'. ואשרי המקיים מצות ה' מתוך אהבה ואמונה תמימה , לעשות נחת רוח לבורא ית"ש.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
-
-
-
-
-
-
-
-
