דרך ארץ קדמה לתורה

רוב העולם אחד המשפטים החזקים שאוהבים להשתמש איתו זה : דרך ארץ קדמה לתורה. הרבה אוהבים להזכיר את המשפט  – אבל כמה באמת כל אחד מאיתנו משקיע לקיים ללמוד וללמד את הדורות דרך ארץ ? מהו דרך ארץ של יהודי ומהו דרך של גוי – כל זאת ועוד תלמדו בפרשה…

דרך ארץ קדמה לתורה

וזהו (שמות יג-יז) "ויהי בשלח.. ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים".
גדולה דרך ארץ , עד שאמרו חז"ל (תדא"ר א) דרך ארץ קדמה לתורה.
ואחת הבחינות היא שצריך האדם להיות בעל דרך ארץ שקורים מענט"ש, דהיינו קודם כל שיהיה בן-אדם !

וכמ"ש חז"ל (ויקרא רבא ט-ג) על הפסוק (תהלים נ-כג) ושֹם דרך – אראנו בישע אלקים.
אמר רבי ינאי, 'ושם' כתיב (בשׁין ימנית, במקום בשֹין שמאלית), דשׁיים אורחיה – סגי שוי.
(כלומר לשון שומה והערכה, דהיינו ששוקל דרכיו איך להתנהג ביושר ובדרך ארץ "סגי שוי" – שוה הרבה מאד בחיים, וביפ"ת פירש 'סגי' הולך, 'שוי' – ביושר),

ועיין שם במעשה בר' ינאי שלבסוף אמר כל כך הרבה דרך ארץ יש לך וקראתיך "כלב",
וקרא עליו הפסוק ושם דרך דשיים אורחיה – סגי שלי.. דאמר ר' ישמעאל בר ר' נחמן כ"ו דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הה"ד (בראשית ג-כד) לשמור את דרך עץ החיים, 'דרך' – זו דרך ארץ, ואחר כך "עץ החיים" – זו תורה.

להיות בן אדם

ובהיותי בארצות הברית בכמה ערים ראיתי שהציבור הליטאי החרדי שם הרבה כוחות בחינוך הנוער להיות מענט"ש ולהתנהג בדרך ארץ ואשרי להם בזה וכו', כי מעבר לכך שכך ראוי ונאה ויאה, גם מונע הדבר חילול ה' אשר גם הוא עלול להגיע וסכנת נפשות לכלל ואכמ"ל.

כי הנמצא בתורה ואין לו דרך ארץ
הוא מחלל את ה' שגדול עוונו מנשוא,
כי חילול הוא מהחמורה שבחמורות

(יומא פו. סנהדרין קז.),

וכדתנא (יומא פו.) ואהבת את ה' אלקיך (דברים ו-ה), שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה, ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמד תורה, ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר (ישעיה מט-ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר,

דתי בלי דרך ארץ – מסכן את חיי עולם הבא שלו

אבל מי שקורא ושונה ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבריו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלימדו תורה, אוי לרבו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה, ראו כמה מקולקלים מעשיו, וכמה מכוערים דרכיו, עליו הכתוב אומר (יחזקאל לו-כ) [ויבאו אל הגויים אשר באו ויחללו את שם קדשי] באמור להם עַם ה' אלה, ומארצו יצאו.

ובפרט אם מראו כאיש חרדי או חסיד, ומתנהג כחיה ובהמה בבחינת "חיות הקודש", כמה חילול ה' יש בדבר!! ובפרט כשהדבר נעשה לעיני גוים או לעיני חילונים וכיוצא, הן בארץ, הן בחוץ לארץ. בשדה תעופה או בכל מקום אחר.

וכמה פעמים ראיתי מצבים כאלה, ובושתי ונכלמתי והצטערתי עד מאד.

מה בין דרך ארץ של גוי לשל יהודי

והנה יש דרך ארץ יהודי, ויש דרך ארץ גויי, והאחרון הוא לא ממש אמיתי, אלא אילוף חיצוני בכמה הנהגות (על אף שבפנימיותו הברנש הוא בר נש, ורחוק באמת מדרך ארץ ויושר). והנהגות הן נימוסיות כלפי חוץ בלבד. ויש מהן ששורשם בתאוות ניאוף ושקר החן והבל היופי (משלי לא-ל), כגון הא דאינון אמרי "ליידיס פירסט", ופועלים ע"פ זה, ויש נימוסים שהנהיגו שאין להם כל הגיון ע"פ השכל, ושורשם באמונות טפילות, ואמונת עכו"ם, שיהודי הנוהג ע"פ הנ"ל עובר על איסור (ויקרא יח-ג) ובחוקותיהם לא תלכו.

ויש לברר ולבדוק מה שהנהיגו הגוים, והרבה יהודים נוהגים על פיהם כך, כשמסדרים כלי אכילה לפני הסועדים לשים צלחות באמצע. וחלק מכלי האכילה בצד ימין הצלחת, וחלק בצד שמאל, וחלק מעל הצלחת, (מהו ההגיון למשל לשים כלי מעל הצלחת דייקא, כי מקפידים בכך, ואכ"מ).

וזה בחי' ולא נחם דרך ארץ פלשתים, היינו דרך ארץ של גוים.
וזה בחי' 'פלשתים' פאלש (פי' מזוייף) שתיים, (פי' בכפליים).
כי הדרך ארץ דילהון מזוייף וחיצוני בלבד. ולא פנימי כלל.

ויהי רצון שנתנהג בדרך ארץ, כרצון ה'.

בברכת התורה וכטו"ס
ראש מוסדות ברסלב ישיבת נצח מאיר
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד