דמעות של אמא – ידועים סיפורים רבים מגדולי הצדיקים שבכל הדורות שהודו לאמם על ההשקעה שהשקיעו בהם להחדיר להם אהבת התורה ויראת שמים, ועל תפילתם שעשו פירות.
דמעות של אמא
בס"ד
כתוב בפרשת השבוע (ויקרא יב, ב) "אשה כי תזריע וילדה זכר".
ואפשר להסביר את הפסוק בכמה אופנים, ועכ"פ יש במשמעות גם כן, שהענין תלוי בה, דהיינו לידת הזכר. בחי' גברא בגוברין (כעין שמצינו במס' ברכות (דף לא: ) גבי חנה, שביקשה ונתת לאמתך זרע אנשים (שמואל א –א ,יא ) ומפרש התם רב, דהיינו גברא בגוברין) תלוי בהשתדלות וזריעת האשה, וזריעת האֵם היא בבחינת (תהלים קכו -ה) הזורעים בדמעה ברנה יקצורו.
דהיינו שלפי הכוחות שהאֵם מכנסת ומשקיעה בבנה, ככה היא רואה פירות, וזוכה לראותו צדיק ומוצלח.
וכמ"ש חז"ל (סנהדרין ע : ) בת שבע אמו של שלמה המלך כפאתו על העמוד ואמרה לו "מה ברי, ומה בר בטני". הכל יודעים שאביך ירא שמים היה… ואני דחקתי… כדי שיהי' לי בן מזורז ומלובן. כל הנשים של בית אביך היו נודרות יהא לי בן הגון למלכות, ואני נדרתי ואמרתי יהא לי בן זריז וממולא בתורה והגון לנביאות וכו' חזר שלמה והודה לאמו.
וכידוע שהדמעות של האם היהודיה הן בשעת הדלקת הנרות, הן בשעת אמירת תהילים, הן בסתם תפילות היוצאות מלבה, פועלות גדולות ונצורות בקדושת והצלחת בנה בתורה ויראת שמים. וידועים סיפורים רבים מגדולי הצדיקים שבכל הדורות שהודו לאמם על ההשקעה שהשקיעו בהם להחדיר להם אהבת התורה ויראת שמים, ועל תפילתם שעשו פירות. והכלל דלֵית רעותא טבא דיתאביד כדאיתא בזוה"ק (ח"ב דף קו: ) ששום רצון טוב לא הולך לאיבוד, ק"ו דיבור טוב, הן בתפילה, הן בעידוד לבנה ללכת בדרך ישרים וק"ו מעשים שהאמא עושה להצלחת בנה. ואשריה לאידישע מאמע (אֵם יהודיה) המתמסרת לכך.
בברכת התורה וכטו"ס
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
-
-
-
-
-
-
-
-
