דביקות

וזהו (בראשית יח-ג) "ויאמר אד-ני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך".

כמה טוב וכמה טעים, וכמה נכון – כשיהודי מרגיש וחש בהשם יתברך חופף עליו כל היום, דהיינו כשדבקים בה' במחשבה תמידית, שהרי כן היא המציאות שהשי"ת (ישעיהו ו-ג) מלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מיניה, והוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין (ת"ז. פתח אליהו),

ובודאי שהמציאות היא כך שהשי"ת נמצא אתנו כל הזמן. אלא ששומה עלינו להרגיש ולחוש את זה, וזה נעשה ע"י אדבקא דמחשבתיה בקודש אבריך הוא. ואם יזכה יחיה תמיד גם כן בבחינת (תהלים קרא, ז-ח) ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך, ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

והנה כותב המהר"ל מפראג (סב רבינו ז"ל מברסלב) שכאשר האדם הוא עם השי"ת – אז הוא חי לעולם, דכתיב (דברים ד-ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום, שעל ידי הדביקות בו יתברך שהוא יתברך חי וקיים, גם האדם חי וקיים לעולם (כמובן גם בהמשך עוה"ז, דהיינו בעוה"ב). (דרך החיים פ"ד מכ"ב).

ועוד כתוב הנ"ל (נצח ישראל פי"ב ע' עד-עה) שאי אפשר לומר שהדביקות הזאת להשי"ת, היא רק לנמצאים העליונים (דהיינו המלאכים) וכמו שטעו בזה הפילוסופים ואמרו: כי הדבקות הוא רק לשיכליים, שהנה מצד מידתו הוא יתברך נאמר עליו (ישעיהו נז-טו) מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח וכ"ז כי הוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות, ולפיכך בחר בשפלים שהם פשוטים, ואין להם הגבהות (וכ"ז ביארנו במ"א), ולכך א"א שיהי' החיבור הזה רק לאדם שהוא בשר ודם, ובפרט לישראל שהכתוב קראם (עמוס ז-ב) כי קטן יעקב ודל,

ועוד אמרו (חולין פט.) על הפסוק הזה (דברים ז-ז) "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם, כי אתם המעט", בשביל שאתם ממעטים עצמכם, לכן חשק ה' בכם, עיי"ש.

ואיתא בנועם אלימלך (פ' בלק ד"ה וזהו ואתם), וזה לשונו: וזהו (דברים ד-ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם, רוצה לומר הוי"ו מוסיף על עניין הראשון, היינו כשאתם מדבקים בהשי"ת על ידי המצוות, תראו שתהיו גם אתם בהדבקות, פירוש תמסרו עצמכם בכל רמ"ח אברים ותכניסו הכל בדביקות (ע"י עשיית המצווה בשמחה ובהתלהבות וכד').

והנה הדבקות הוא דבר התבוננות, ועיוני השכל, להסיר כל מחשבותיו רק שיהיו חושיו ומחשבתו על הדבר הזה (א"ה ובודאי אזי להוסיף כל רגשי הלב להתייחד עם בורא כל עלמין).

וזה בחי' ויאמר אד-ני (ועיין בפרש"י ד"א קודש הוא, והיה מדבר עם הקב"ה) אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. ולדרגא זו צריך כל אחד מאיתנן לשאוף ולהגיע, שהאדם מצידו בודאי דבוק בה' ורוצה דביקות וקשר זה ללא הפסקה עד כמה שניתן לבן אנוש.

וצריך להתפלל שמעשיו לא יגרמו בחינת הסתלקות השכינה, בבחי' (תהלים כב-ב) אלי אלי למה עזבתני.

וזה בחי' (תהלים טז-ח) שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימני בל אמוט. בחי' (שמות כה-ח) ושכנתי בתוכם, בחי' (דברים לג-יב) חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן, בחי' (תהלים עג-כח) ואני קירבת אלקים לי טוב, וצריך לשאוף לדביקות בין בשעת קיום המצוות, ובין בכל שאר עיתותיו לטובה.

ויהי חלקינו בין הרוצים ומשתדלים להיות תמיד דבוקים בה'.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד