פרשת וירא – הכנסת אורחים
אומר רבי נחמן בספר המידות, (הכנסת אורחים, חלק שני, א')
"גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש וקבלת פני שכינה"
נתמקד בפרשת וירא באחת הנק' המרכזיות –
הכנסת אורחים
אנו לומדים מאברהם אבינו את מידת החסד – כמה חשובה הכנסת האורחים והחסד שהיה עושה ,
מידת החסד מידה שמעלתה גבוהה,- אחת מימדותיו של הקב"ה היא החסד.
"והוא יושב בפתח האוהל כחום היום.."
ה' יודע כמה חשובה לאברהם מידת החסד ולכן נותן לו ניסיון, מוציא חמה מנרתיקה
ואברהם אבינו למרות המניעים יושב בחוץ בחום אימים מחכה להכניס אליו אורחים
ביום שאין איש יוצא מביתו ,
ה' רואה את צערו של אברהם ושולח 3 מלאכים בדמויות אדם, חז"ל אומרים שביום זה
נשרו ממנו כל שנות הזקנה, נשתכחו ממנו ייסוריו וכל כולו שש ושמח לקיים את המצווה.
אברהם רץ לקראתם, מבקש מהם בכל לשון של בקשה שיבואו אליו.
נכנס קצת לעומק הדברים-
"והוא יושב"
יושב לשון המתנה זמן רב כמו "ותשבו בקדש ימים רבים".
למדים שאין אדם זוכה להתגלות אלוהות רק אם יושב וממתין ומשתדל
אצל פתח אוהל הקדושה
למרות המניעים , למרות כל הקשיים שיש בדרך והוא יושב וממתין ויש לו כמיהה
לעשות את החסד/המצווה למרות הכל .
לפעמים יש מצוות שבאות לנו עד פתח הדלת ומשום מה אנחנו מדלגים עליהם
כי לא מתאים כרגע , אבל מי שחושב על תכליתו הנצחית שהיא החשובה ביותר
ולא רק שמקבל את המצווה הבאה לידו בשמחה ולא דוחה אותה.
וממתין ומשתוקק וכוסף לקיים המצווה בהידורה,
אצל פתח אוהל הקדושה שהוא אוהל בית המדרש ואוהל הצדיקים והכשרים
אף על פי שחם, ויש מניעים אז זוכה להתגלות אלוקות ועל ידי זה מגיע אל – "וירא אליו"