ברכה על פירות מרוסקים

הלכה פסוקה, מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א, מו"צ דביהכנ"ס דחסידי ברסלב

ברכת פירות וירקות שנשתנו צורתם [רסק וכדו']

פרי או ירק שנשתנה צורתו, אם נשתנה במקצתו, מברכים עליו ברכתו הראויה, אבל כאשר נשתנה לגמרי, דעת מקצת פוסקים שברכתו היא 'שהכל', ודעת רוב הפוסקים היא שבכל אופן מברך עליו ברכתו הראויה, והכרעת הרמ"א [בסימן רב ס"ז] שהעיקר הוא כדעת רוב הפוסקים שנשאר בברכתו, אך 'טוב לחוש לכתחילה לברך עליו שהכל'. לכן בדיעבד אם בירך ברכתו הראויה, יצא. וכן אם יש ספק אם הוא בגדר נשתנה לגמרי או לא, המברך ברכתו הראויה לא הפסיד.

בגדר 'נשתנה צורתו' יש ה' סוגים:

[א] נתמעך, והיינו שרק הצורה החיצונית נשתנה אבל 'המִ רקַ ם' שלו נשאר – לכו"ע מברך ברכתו הראויה. ועל כן יש לברך בורא פרי האדמה על: מחית תפו"א [פירע]. קוגל או לביבות מתפו"א מבושלים ומעוכים. [ואף שמעורב בהם עוד דברים, אינו מגרע מברכתו, ומש"כ בפרמ"ג [רב משב"ז ד] שאם עירב בהם שאר דברים משנה את ברכתו, מיירי רק באופן שנשתנה טעמו לגמרי וגם באופן שנתרסק לגמרי, כגון קטשופ. וגם כ"כ רק בדרך אפשר. וא"כ אינו ענין כלל לקוגל תפו"א וכדו'. וכן פסקו הגרשז"א בספר ותן ברכה, שו"ת קובץ תשובות ח"ג, לב]. ועל אבוקדו מעוך במזלג, אם אינו טפל ללחם, מברך בורא פרי העץ.

[ב] נתרסק, בזה אף הצורה הפנימית נשתנה, מ"מ כיון שעדיין ממשן קיים [והיינו המרקם שלו קיים] במקצת הכרעת המשנ"ב [סקמ"ב וביה"ל ד"ה תמרים] שמברך ברכתו הראויה. ועל כן יש לברך 'העץ' על: תפוח חי מרוסק על פומפיה [מגרדת/רִ יבּ אַ ייזן] בעלת נקבים לריסוק. סלט אבוקדו. וכן יש לברך 'האדמה', על: בננה מעוכה במזלג. סלט חצילים מעוכים במזלג. סלט חומוס, כשאוכל בפני עצמו [מ"ב סימן רח, לח].

[ג] נימוח, והיינו כאשר אבד את המרקם שלו לגמרי, הסימן לזה הוא בדרך כלל שנהפך אז לנוזלי כמעט – בזה כאמור דעת רוב הפוסקים שמברך ברכתו הראויה, וי"א שמברך שהכל, ולהלכה לכתחילה יש לברך שהכל, ואם בירך ברכתו הראויה יצא. ועל כן יש לברך שהכל על: תפוחים שנתרסקו בבלנדר. מחית פירות לתינוקות [גרבר]. רסק עגבניות. קטשופ. חמאת בטנים. קורנפלקס [של חברת תלמה] או חטיפים שנעשו מקמח תירס [כי הקמח נחשב כנימוח האמור]. מחית תפו"א שנעשה משביבי תפו"א [כיון שנעשה מתפו"א שנימוח לגמרי ושוב גיבשו אותו לשביבים]. מרק ירקות מרוסקים [רביכה]. אמנם כל זה הוא רק כשאין דרך אותו פרי או ירק לאכלו בצורה הזאת, אבל אם דרכו בכך – לא נשתנה מברכתו בכל אופן. ולכן לכאורה יש לברך על טחינה בפה"א כיון שכיום דרך השומשום לרסקו. אמנם לגבי 'נקניק ושניצל סויה' 'טופו סויה' אף שאכילת הסויה היא רק בריסוק, מ"מ כיון שפנים חדשות באו לכאן, ברכתם שהכל [שו"ת שבה"ל ח"י מו, ב. ודומה למ"ש בביה"ל סו"ס ר"ב לענין הסוכר]. ואם יש בו גרעיני תירס שלימים, יש לברך בפה"א. ודע שכ"ז אין אמור לגבי אורז ומידי דגן טחונים שעשו מהם דייסא או תבשיל סמיך, כי אז אין מפסידים ברכתם בטחינתם.

[ד] שינוי צורה אך לא בגלל ריסוק וכדו', אינו מפסיד את ברכתו הראויה. ואף שאין מכירים איזה פרי או ירק הוא, מ"מ לא הפסיד ברכתו, כי רק כאשר הפסיד את צורתו הפנימית/המרקם אזי פקע ממנו שם פרי. ולכן יש לברך 'האדמה' על: צ'יפס [כיון שעשוי מפרוסות דקות מאוד של תפו"א. ובטעות נדפס על אריזות הצ'יפס שברכתו שהכל]. פופקורן [שהם גרעיני תירס שלימים שנתפחו בחום]. קורנפלקס העשוי משיני תירס שלימים ומעוכים [של חברת בטר אנד דיפרנט]. ואף האוכלו עם חלב, בדר"כ הקורנפלקס הוא העיקר. שלווה [עשוי מתירס או מדגן שלם תפוח].

[ה] פרי או ירק הנחתך לחתיכות דקות מאוד – נשאר בברכתו הראויה. לפיכך יש לברך 'האדמה' על: קוגל או לביבות תפו"א שגירדו בפומפיה [וכ"פ הגרשז"א וקובץ תשובות הנ"ל ושו"ת שבט הלוי ח"י, מו]. גזר או סלק מגורד על מגרדת. וכן יש לברך 'העץ' על עוגיות קוקוס. ממתק קוקוס הטבעי, כי בממתק הרגיל אין הפרי עיקר. [כן אמר לי הגרי"י פישר זצ"ל, וגם דרכו בכך. ודעת הגרשז"א שאין ניכר צורתם ומברך שהכל. אבל אין להביא ראיה מהביה"ל סו"ס ר"ב מדין הסוכר שנעשה 'ענין אחר', כיון דמיירי רק בנתרסק לגמרי ולא כשניכר הפרי וידוע].