ברכה על ברקים ורעמים

ברכה על ברקים ורעמים

הלכה פסוקה, מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א, מו"צ דביהכנ"ס דחסידי ברסלב

 הברכה

<א>

ברכת הברק היא : ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

ברכת הרעם היא : ברוך וכו' שכוחו וגבורתו מלא עולם.

ופירושו:

ברוך הנותן כוח להטבע להראות כוח יוצר בראשית כדי שיראו מלפניו.

ואם בירך על הברק ברכת שכוחו וכו', יצא.

וכן אם בירך על הרעם ברכת עושה מעשה וכו', יצא.

<ב>

יש לברך תיכף שרואה או שומע אותם.

ואם כבר עברו כמה שניות , אין לברך [והיינו השיעור של תוך כדי דיבור של אמירת 'שלום עליך רבי' שהוא כמה שניות בלבד].

<ג>

הרואה את הברק , יש לו לברך תיכף , ואין להמתין עד שישמע רעם.

וכן השומע את הרעם , יש לו לברך תיכף ואין להמתין עד שיראה ברק.

<ד>

ואלו הממתינים מלברך על הברק עד שישמעו גם רעם , ומברכים שני הברכות – עוברים על איסור של ברכה לבטלה! כי בדרך כלל עוברים כמה שניות מראיית הברק , וכאמור לעיל שאז אסור לברך על זה. וגם אי אפשר לברך שני ברכות כאחת <ראה משנ"ב רכז יב , ערוה"ש ב. ויש המנמקים את מנהגם לפמ"ש במשנ"ב סק"ג, והוא טעות! וכמ"ש להלן בסעיף שאחר כך סק"ד>.

<ה>

מי שהמתין על הרעם ובירך רק ברכה אחת על שניהם , אף שכאמור אין לעשות כן לכתחילה , מכל מקום לא יברך שוב על ברק <ראה הליכות שלמה פכ"ג כד>.

<ו>

השומע רעם ותיכף ראה ברק , יברך על שניהם רק ברכת 'עושה מעשה בראשית'.

סוג הברק והרעם

<א>

אף שאין רואים את הברק ממש , אלא רק את האור של הברק, ג"כ יש לברך על זה <שו"ת מנחת שלמה ח"ב , ד , לד. שו"ת אז נדברו ו , כב. שו"ת ציץ אליעזר יב , כא>.

<ב>

כשרואים רק אור קלוש של ברק , כגון: ברק שנתהווה רחוק מאוד. או הנמצא בבית שחלונותיו אינם שקופים , והברק היה מצד האחר של הבית – מסתבר שאין לברך עליו.

<ג>

אך על הידיעה בלבד , אינו מברך. כגון שאמרו לו שהיה ברק או ששמע רעם שאז יודע בודאי שהיה ברק מקודם <צי"א שם>.

<ד>

ברקים בלא רעם כלל הנוצרים מחמת החום – אין לברך עליהם <משנ"ב סק"ג>. אך פשוט וברור שכל ברק הנראה אצלינו בחורף, אינם בכלל האמור , וצריך לברך עליו ואע"פ שלא נשמע רעם כלל. כי הברקים מחמת החום , מצוים בחו"ל רק בלילי הקיץ החמים בלבד <ערוה"ש ס"א> , ואינם מצויים כלל בארץ ישראל.

<ה>

בשמיעת רעם , מצוי שנדמה כרעם ולמעשה הוא קול אחר ]ממטוס וכדומה[, ועל כן נכון להזהר מלברך עד שיידעו בבירור שהוא רעם.

כמה פעמים יש לברך

<א>

מי שבירך פעם אחת באותו יום – שוב לא יברך אפילו ראה עוד ברקים ורעמים. ואפילו הסיח דעתו מהם או ישן ביום. בל ביום אחר, יש לברך שוב.

 <ב>

אמנם אם 'נתבהרו השמים לגמרי' , ואח"כ שוב נראו ברקים ורעמים , יש לברך שנית אפילו באותו יום. אבל אם לא נתבהרו לגמרי אף שנפסקו הגשמים , אין לברך עוד באותו יום.

 <ג>

'אותו יום' הכונה היא גם ללילה שאחריו עד זמן 'עלות השחר'. אמנם מי שישן כבר 'שינת קבע', ואחר כך ראה ברק או שמע רעם , אף שעדיין לא הגיע עלות השחר , יש לו לברך עליהם <ראה שו"ת צי"א יח , עח. הל"ש שם כה>.

 <ד>

מי שלא ישן כלל בלילה , מכל מקום נחשב למחרתו כיום אחר. <בקצות השלחן סימן סו בבדה"ש כג , ובשו"ת אז נדברו ה , לב , נסתפקו בזה. אך מסתימת הפוסקים נראה שבכל זאת יש לברך>.