ברכה
מקור הברכות
וצריכין לדעת שאי אפשר להאדם להיטיב בעצמו את עסקיו, רק האדם צריך לעשות השתדלות וכלים לפרנסה וכן השתדלות בתפילה כי הכל רק מהשם יתברך כמבואר בש"ס מסכת סוטה : בעקבתא דמשיחא ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים, וע"י תפילה אפשר לזכות לכל כמבואר בדברי רבינו ליקוטי מוהר"ן ז"ל על הכתוב טוב ה' לכל וכו', עיין שם.
והנה עלה בדעתי לפרש את הכתוב : ברכת ה' תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה.
כי יש עשירות הבאה ע"י הצלחה, היינו שמצליח בכל עסקיו ומרוויח ממון הרבה ורואה בעיניו ממש הצלחתו ועשרו.
ויש מין עשירות הבאה ע"י ברכה כמו שמצינו בדברי חכמינו ז"ל ההולך למוד את גרונו אומר "יהי' רצון שתשלח ברכה בכרי הזה", מדד אומר "ברוך ששלח ברכה וכו'", והוא גם כן מין של עשירות שיכול ליקח ע"י הברכה כל צרכו בהרחבה רק הכל בצנעה סמוי מן העין, והוא בעצמו אינו רואה עשרו רק מה שצריך לו.
והחילוק ביניהם : כי מי שיש לו העושר ע"י הצלחה ורואה בעיניו ג"כ עשרו והצלחתו – הוא מתענג בזה שרואה שמרוויח ואוסף ממון, אבל יש גם עצב בו כמאמר חכמינו ז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו כי אם יש לו מנה [נאמר לדוגמה מאה שקלים] רוצה מאתיים.
ושמעתי להקשות איך אמרו חכמים : אין אדם מת וחצי תאותו בידו הא על כל פנים חצי כן יש לו דהא הי' לו מנה… !?
אך תירצו כי להחצי שחסר לו הי' מתאוה ביותר מהחצי שיש לו .
העגמת נפש שהי' לו מהמנה שחסר לו עולה יותר מהקורת רוח שיש לו מהמנה שיש לו !! נמצא שכל מה שמרוויח יותר אף שמתענג בזה הממון… אבל החיסרון שחסר לו ורוצה עוד ועוד, כנגד הרווחה שהרוויח יוסיף לו עצב יותר מהתענוג שהרוויח כנ"ל !
אבל העשירות הבאה ע"י ברכה, היא כמונחת בתיבה ואינה נראת לעיניים, ולא נתווסף לו עצב ע"י העשירות הלז. כי גם הוא בעצמו אינו יודע מעשרו המונח בתיבה וסמוי מעין כל, ולא שייך בזה להתאוות על עשירות יותר ולהיות עצב עי"ז כנ"ל.
כי אינו רואה עושרו ולא מתאווה ליותר. כידוע שעין רואה והלב חומד, ומחמת שאינו רואה אינו חומד ולכן לא יוסיף עצב עימו !
ובאמת גם בעשירות ע"י ברכה מוצא כל צרכו בהרחבה, ורמז לזה מהכתוב ברכת ה' היא תעשיר ראשי תיבות ת'י'ב'ה שהעשירות הזאת הבאה ע"י ברכה היא מונחת בתוך תיבה ונכסה לשון מכוסה מעין כל ועי"ז ולא יוסיף עצב עימה.
ועוד יש לומר שגם העשירות הבאה בזכות שמכבדין את השבת (כמבואר במסכת שבת דף קיט עיין שם) הוא ג"כ עשירות ע"י ברכה. כי בשבת כתיב ויברך את יום השביעי לשון ברכה.
ועוד י"ל הנאמר על דברי חז"ל כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים, ועיי"ש במסכת שבת דף קיח פירש רש"י ז"ל בלא מצרים כלומר אין להם קץ א"כ לא יוסיף עצב עמה ולא שייך החשש שיש לו מנה רוצה מאתיים. וי"ל שזו היא המתנה נותנים לו שלא יתאווה ליותר ולא יהי' לו שום עצב.
יהי רצון שנזכה ברחמיו לכל הנ"ל, ויעזור ה' השי"ת ברחמיו הגדולים לכל ולכל ישראל בשפע ברכות והצלחה בגשמיות וברוחניות !!
ערוך ומלוקט מתוך הספר "עונג שבת" להרה"ח אפריים קראקאבסקי זצ"ל מחסידי ברסלב.
