פרשת השבוע בראשית
(בראשית א-א) "בראשית ברא אלקים".
איתא בתקוני זוהר הקדוש (הקדמה-דף טז.) בראשית – (אותיות) "בא תשרי". כי חודש תשרי הוא תחילת השנה, ומלא וגדוש בתיקונים נפלאים ונוראים. ראשון לכולם הוא ראש השנה שהשי"ת יושב על כסא רם ונשא, לשפוט את כל הנבראים, והוא יום הדין נורא ואיום, שבו יוחלט מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי שלא בקיצו, מי במים ומי באש, מי בחרב ומי בחיה, מי ברעב ומי בצמא, מי ברעש, ומי במגיפה, מי בחניקה ומי בסקילה, ומי ינוח ומי ינוע, מי ישקט ומי יטרף, מי ישלו ומי יתיסר, מי יֵעָני ומי יֵעָשֵר, מי ישפל ומי ירום.
ואע"פ שהשי"ת משתף מידת הרחמים, אבל מכל מקום הדין הוא דין, והעולם הוא לא הפקר ומעשי בני אדם הם לא משחק ילדים ויש מחיר לכל פגם ועבירה, וכבר אמרו חז"ל (בבא קמא נ.) כל האומר הקב"ה וותרן הוא – יוותרו מעיו.
וראש השנה הוא יום הקיבוץ הקדוש והנורא של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זצ"ל,
ואמר רבינו בקול חזק מעומק הלב "ומה אומר לכם, אין דבר גדול מזה", היינו מלהיות אצלו על ראש השנה,
ואמר: "ראש השנה שלי הוא חידוש גדול שהשם יתברך נתן לי זאת במתנה".
ואמר: "כל העניין שלי הוא רק ראש השנה".
וגודל האזהרה שהזהיר להיות אצלו על ראש השנה – אין לשער, ואמר: "על ראש השנה צריכים כולם להיות".
ואמר: (שיחות הר"ן-סי' רטו) "אצלי העיקר הוא ר"ה, ותיכף כשחולף ועובר ר"ה אני מטה אזני ושומע, אם מכין בכותל לעורר לסליחות לשנה הבאה",
כי אין שום זמן כלל, כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין. ואח"כ מיד צום גדליה, שאנו בוכים ומצטערים, שעי"ז שנהרג כבתה גחלת ישראל מהפליטה הנשארה, ונסתם הגולל, וגלו כולם ונהרגו מהם אלפים. ובתוך כדי כך, אנחנו בעיצומם של עשרת ימי התשובה, שעליהם נאמר (ישעיה נה-ו) דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שהוא בחי' פגישת המלך בשדה.
ואח"כ מגיע יום כפור, שבו השי"ת חנון המרבה לסלוח, ועל ליל כל נדרי אמר מוהרנ"ת ז"ל "וויפל דארף מען שוין ציטערן, אז ס'ציטערט זאך נישט" וביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא טז-ל), ובו אנו חוזרים בתשובה שלימה וגמורה ומבקשים "סלח נא". ולמחרתו שם ה' – גאט'ס נאמען.
ועוסקים בבנין הסוכה, וקניית ארבעת המינים, ואח"כ בחג הסוכות זוכים אנו לשבת בצילא דמהימנותא, ולביקור האושפיזין הק' הלא המה שבעת הרועים. ומיחדים שם הוי"ה בארבעת המינים. ושמחים שמחה עצומה ביו"ט וחוה"מ, ומקיימים ושמחת בחגך והיית אך שמח, מתוך לב טוב ונפש חפיצה. וביני לביני שמחים בשמחת בית השואבה בבחי' (ישעיה יב-ג) ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה, וכדאיתא בתרגום ותקבלון אולפן חדש מבחירי צדיקיא.
ובתוך כדי כך מגיע הילולת רבינו הקדוש זצ"ל ותיקוניה הנפלאים, ומיד אח"כ הושענא רבא אשר צועקים הושע נא, הושע נא מעומק הלב, והוא זמן הפיתקא טבא. ומיד אח"כ שמיני עצרת שבו מבקשים על הגשם ושמחת תורה, שמסיימים את קריאת כל התורה, ושמחים עם התורה שמחה עצומה בלי גבול כמעט.
ומיד מתחילים שוב בפ' בראשית, ואחרי חודש מלא וגדוש קדושה כמו תשרי קוראים שוב כל פ' בראשית. וכל החודש הק' הזה רץ ואץ מהר מאוד, בבחי' בראשית – הנה בא והגיע תשרי, והנה בא ושקע והלך תשרי בבחי' (ברא' כח. י"א) כי בא השמש, כי באמת אין שום זמן בעולם כלל. וימינו כצל עובר. אשרי האדם שעסוק בעשיית רצון ה' כל ימי חייו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר