אל תחפשו סיבה למלחמה! תחפשו למה נעלמה מאיתנו הסייעתא דשמייא?
(ליקוטי מוהר"ן יא) עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת,
(של גאווה וגדלות "אני כוחי ועוצם ידי" – ישראל בטח בצה"ל, אנחנו ואנחנו, יש לנו וסמכו על כוחי – אם כן למה אין לנו את הכוח לחיות בשקט ושלווה דבוקים בעבודת השם? כי הגאווה היא הסיבה ש…) עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ.
וְלֹא תֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים,
בְּחִינַת רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה (דברים ז) (אל תאמר שהסיבה היא – בגלל החמאס חיזבאללה או אירן… לא שהם מונעים ורשעים ופטורים מעונש וקללה…),
אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד (הכבוד העצמי, הוא שורש לשנאת חינם, כל אחד חושב על עצמו, וכל אחד תקוע עם הפוליטיקה שלו, כאילו אם הוא היה מנהיג ישראל הכל היה מושלם 100% ואז הייתה גאולת ישראל, בתוכינו יודע כל אחד נגעי לבבו שאפילו את ביתו אינו יכול להנהיג כרצונו, אבל כל אחד בטוח שהוא יודע ומבין וחבל שלא מקשיבים לו.),
עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,
הַיְנוּ עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת (וכי יש פחד בלבבך לומר השם מנהל את העולם ואם אני ימליך את השם אני יהיה קטן ואפס, הפוך! כשתמליך את השם יתברך אזי תצא מהדמיונות ותדע את כוחך האמיתי, ואזי תוכל לבנות מהלכים ותתכנן לפי הכוחות שלך, הגנה ומהלכים, ומשם והילך תדע להתפלל כדבעי לרצות את השם יתברך באמונה שמשם הוא ישלים לך אץ החסר ויתן סייעתא דשמייא במעשיך! רק על ידי זה ניתן להמשיך בטחון אמיתי)
כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ,
הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל.
כָּל זֶה הוֹדִיעָה לָהֶם הַבַּת־קוֹל, גֹּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת,
כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵהַגַּדְלוּת עַד קָצֶה אַחֲרוֹן כַּנַּ"ל,
שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת.
ורק כך נוכל מחדש לגור בשלווה
ואמונה ובטחון – בארצנו !!!
צה"ל בטח בהשם – עזרינו ומגיננו הוא !
נכן יש המון טכנולוגיה וחכמה ויכולות לצבא ולכל אחד ואחד מאיתנו – אבל כדי שזה יבוא לביצוע ולא לכשלון ומחדל כמו שהיה לנו בימים אלו מול מתקפת החמאס – חייבים להמליך כל אחד בדיבורו עם עצמו, עם המשפחה, עם חברים, ובתשקורת את השם יתברך שרק הוא מושל בכל ובידו לקח מאיתנו ובידו לתת לנו את ארצינו ומנוחה לנפשינו.
מעבר לכך הכל זה בגדר המבול של דורו של נח, שחשבו שייחו חיים ארוכים ויכולים להמשיך עם התאוות שלהם, כל זה היה מבול ובלבולים של אמונה, בלבול של גאווה כאילו אני קובע אני מנווט את החיים והכל בידי, לא, אדם יכול וצריך לתכנן מלחמה, ומטרה של החיים שלו – אבל מה יהיה בדרך ושהכל יהיה ברחמים – זה מחליט רק השם יתברך וצריך על זה הרבה תפילות ובקשת רחמים והמתקת הדינים…!
אז אל תתבלבלו – בטחו בהשם חזקו והרבו בתפילה ולהשם הלחמה והנצחון, ולעם ישראל השמחה והששון!