אשרכים אברכים המוסרים נפשכם על התורה שהיא מגן לכל ישראל

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר מקץ | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(בראשית מא-מב,וכו') "וילבש אותו בגדי שש, וישם רביד זהב על צוארו, וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו, ויקראו לפניו אברך".

גדר ופירוש המילה "אַבְרֵךְ" בדורינו, ידועה ומפורסמת, דהיינו אדם צעיר נשוי ויושב ולומד תורה בישיבה או בכולל.

ובהמשך לכך רבים מכנים לאשתו "אברכה" כלומר אשת אברך.

אברכים | פרשת השבוע מקץ

ואכן למי שיושב ועוסק בתורה – ראוי לו כל הכבוד וכל חמדת העולם, כולל הלבשת רביד זהב על צוארו, ושאר מדליות כבוד, וראוי להרכיבו במרכבת המשנה, ולהכריז לפניו "אשריך אברך".

כי באמת היה ראוי שכל עם ישראל יהיו אברכים, וכולם ישבו ויעסקו בתורה יומם ולילה, אלא… שמכח צורך הפרנסה ועוד מצבים, ההכרח לא נותן שיהיו אברכים, וכבר אמר החכם, שההכרח – לא ישובח ולא יגונה.

והנה אמרו חז"ל (אבות פ"ד מי"ג) בשלושה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות.

כתר כהונה – זכה בו אהרן וזרעו, כתר מלכות – זכה בו דוד וזרעו, כתר תורה – הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל יהודי כל מי שירצה ויבא ויטול.

שמא תאמר שאותם כתרים גדולים מכתר תורה, הרי הוא אומר (משלי ח-טו,טז) בי מלכים ימלוכו, ורוזנים יחוקקו צדק, בי שרים ישורו. הא למדת שכתר תורה גדול מכתר כהונה ומכתר מלכות (יומא עב:).

ואמרו חז"ל (הוריות יג.) ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר (משלי ג-טו) יקרה היא מפנינים – מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים. ושקולה מצוות תלמוד תורה כנגד כל המצוות וכמ"ש (פאה פ"א מ"א) ותלמוד תורה כנגד כולם. וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה (ב"ק יז.).

ומי שנשאו לבו לקיים מצוה נפלאה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה לא יסיח דעתו לדברים בטלים ולא יחשוב שיקנה תורה עם רדיפה אחר הממון וכבוד, כאחד. ויעשה מלאכתו עראי ותורתו קבע, ואל תאמר כשאפנה אשנה שמא לא תפנה (אבות פ"ב, מ"ד).

ואמרו (שם פ"ד מ"י) הוה ממעט בעסק, ועסוק בתורה, ומי שמוסר נפשו לעסק התורה, נעשה כמעיין המתגבר. והנותן לבו ודעתו על התורה בכל עת – ימצא חיים וכבוד, ויזכה לפרי רב בעוה"ז ולכל מידות טובות שבעולם.

והתורה משמרת מגדלתו ומרוממתו. כמ"ש חז"ל (אבות פ"ו מ"א) רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כדאי הוא לו. נקרא רֵע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות ונהנין ממנו עצה ותושיה, בינה וגבורה, ונותנת לו מלכות וממשלה וחיקור הדין, ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעיין המתגבר, וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע, וארך רוח ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

ואמרו (שם מט) בשעת פטירתו של אדם אין מלַוׅין לו לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד שנאמר (משלי ו-כב) בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשֺיחך. בהתהלכך תנחה אותך – בעוה"ז, בשכבך תשמור עליך – בקבר. והקיצות היא תשֺיחך – לעוה"ב.

אשריכם תלמידי חכמים, אשריכם אברכים היקרים, חיזקו ואימצו כל המיחלים לה'.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר