ארץ ישראל | פרשת יתרו

פרשת השבוע יתרו | מעלת וקדושת ארץ ישראל.  תקציר: מבואר בדברי רבינו ז"ל מברסלב מי שכוונתו לשמים באמת, שנוסע לארץ ישראל כדי לשוב עי"ז להשם יתברך – בודאי תועיל לו ארץ ישראל מאד רוחנית וגשמית. אבל אם אין רצונו כלל בשביל עבודת ה', לכלות הרע שבו, מה יועיל לו ישיבת ארץ ישראל, כי היא מקיאה אותו בבחינת (ויקרא יח-כח) ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי.

ארץ ישראל | פרשת יתרו

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע יתרו

עלון שבועי להפדסה והפצה ישיבת ברסלב מאיר – פרשת השבוע יתרו

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (שמות יח-ג) "שם האחד גרשם, כי אמר גר הייתי בארץ נכריה":

מבואר בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן ח"א ז) שעיקר האמונה בחינת תפילה, בחינת ניסים אינו אלא בארץ ישראל ושם עיקר עליית התפילה.

עוד מבואר (שם סי' כ) שמי שרוצה להיות איש ישראלי באמת, דהיינו שילך מדרגא לדרגא – אי אפשר, כי אם ע"י קדושת ארץ ישראל, כי כל העליות שצריכים לעלות אל הקדושה הוא רק ע"י ארץ ישראל.

עוד מבואר בדברי רבינו ז"ל מברסלב (שם קכט) מי שכוונתו לשמים באמת, שנוסע לארץ ישראל כדי לשוב עי"ז להשם יתברך – בודאי תועיל לו ארץ ישראל מאד.

אבל אם אין רצונו כלל בשביל עבודת ה', לכלות הרע שבו, מה יועיל לו ישיבת ארץ ישראל, כי היא מקיאה אותו בבחינת (ויקרא יח-כח) ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי.

ומבואר עוד (שם רלד) שארץ ישראל היא כלליות הקדושה שבכל הקדושות ואין ישיבתנו בארצינו הקדושה ואהבתינו העזה שלהבתיה לארץ ישראל כדרך אחינו הטועים והפשרנים למיניהם, שאוהבים את הארץ משום סנטימנטים היסטוריים, ומשום שאיפות לאומיות והזדהות עם פיסת אדמה משלנו, כדרך גויי העולם, לא כן הוא,

אלא תשוקתינו לארץ ישראל היא לעשות רצון ה' בקדושה וטהרה, כי זהו רצונו יתברך שנשב בה ונתקדש בה.

והנה במשך כל שנות הגלות עד עצם היום הזה ישיבת ישראל בחוץ לארץ, היה מצב של בדיעבד והכרח שלא ישובח ולא יגונה, ותמיד עַם ישראל כסף והשתוקק לארץ ישראל לעשות רצונו יתברך ביתר שלימות וכו'.

אם כי תמיד היו ג"כ קלי דעת ששמחו מאד בישיבת חו"ל ואף היו כאלו שרצו להתערות ולהתערבב עם גויי הארץ ההיא בגלל כל מיני טעויות בהשקפה, חלקם בגלל שסבלו מעוני והתנכלויות הגוים וחשבו רח"ל שהפתרון הוא להיות ולהתנהג כמותם,

וחלקם להיפך בגלל רוב השפע בבחי' (דברים ח,יד) ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך, ושכחו בתכלית הנרצה,

אבל בעיקרון תמיד כלל ישראל הקדושים ידעו שחו"ל אין זה מקומינו, ואין לנו מה ללמוד מגויי הארץ, אדרבא היו צריכים לשמור את הדורות וצאצאיהם מהשפעות המקומיים וגויי הארץ, ושמחו לגור בנפרד בין יהודים כשרים בגטו נפרד סגור ומסוגר בלי קשר אתם עדד כמה שהדבר התאפשר. כי בזה הי' תלוי יהדותם וקדושת המשך הדורות.

וזה בחי' מה שאמר משה רבינו "גר הייתי בארץ נכריה", כי אע"פ שגדל בארמון המלך והיה לו כל השפע והטוב הגשמי, ידע שזה לא זה. ונהפוך הוא, ולכן הרגיש בעומק לבו "גר הייתי בארץ נכריה".

והנה בחו"ל תמיד הסכנה הרוחנית גדולה, אלא שאפשר לטעות שבארץ ישראל הסכנה לא קיימת – ולא כן הוא, כנודע מהמציאות, שהרבה מאד התקלקלו דוקא במדינת ישראל, ע"י החילונים וחילונים למחצה, ועוד. ע"י השפעתם הרעה, וגזירותיהם וכו'.

וע"כ כל ערום יעשה בדעת לשמור את עצמו ואת אשתו ובניו ובנותיו מהשפעות המזיקות של הסביבה וכו' אפילו בארץ ישראל.

והעיקר לדבק את עצמו ולהשתוקק לקדושת הארץ, ולגור בה בין אנשים כשרים יראים ושלימים, ולכסוף כל הזמן לעבוד את ה' ביתר שאת ויתר עוז, ולהרבות קדושה וטהרה, מתוך עסק בעבודת ה' תמידית.

ויהי חלקינו עמהם.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד