ארץ אוכלת יושביה | פרשת שלח

(במדבר יג-לב) "ארץ אוכלת יושביה הוא". איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' קכט) כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לניזון, כגון כשהחי אוכל צומח, כגון עשבים, העשבים נתהפכים לחי כשנכנסים לתוך מעיו. וכן מחי למדבר, כשהמדבר אוכל החי, החי נתהפך למדבר. ולכל מקום שנכנס לשם המזון נתהפך למהות האיבר ממש, הנכנס למח נתהפך למח, והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר איברים.

וזהו בחינת הנאמר בפרשה "ארץ אוכלת יושביה" – שיש לארץ ישראל ג"כ את הכוח הזה, שהיושב שם נאכל אצלה, ונתהפך למהותה הקדוש.

ועל כן אמרו חז"ל (כתובות קיא.) כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון, שנאמר (ישעיה לג, כד) העם היושב בה נשוא עוון.

ועל כן אפילו המהלך בה ד' אמות – מובטח לו שהוא בן עולם הבא (כתובות שם).

וזהו (תהלים לז-ג) שכן ארץ ורעה אמונה, כי כשנכנס לארץ ישראל שהיא בחי' אמונה, נאכל, נאכל אצלה, היינו שנתהפך למהותה.

אך אם אינו רוצה כלל לעבוד את ה' – הוא בחי' מזון שאינו נתהפך לניזון, כגון אם אוכל אכילה שאין הטבע סובל אותה, אזי אינה מתעכלת והגוף יקיא אותה,

והוא בחינת מש"כ (ויקרא יח-כח) ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם, דהיינו שהארץ אינה יכולה לסובלו (את האדם ששרוי בארץ בלי רצון לעבודת את השם וממלא אותה בחטאים), להיות נאכל אצלה שיתהפך למהותה, רק היא מקיאה אותו, ה' יצילנו.

ואותה בחינה קיימת גם כן לעניין הנשמה ושאר בחינות הרוחניות של נר"ן ח"י, והגוף והחומר המגושם, שצריך שהגוף יתבטל לנשמה ויתהפך למהותה,

[אמר המעתיק: וגם הגוף ירצה לעשות רצון ה', ע"י שמתעדן מעוביותו, וזה בחי' מש"כ גבי דוד המלך (תהלים כו-יב) רגלי עמדה במישור, וכתיב (ש"א ב-ט) רגלי חסידו ישמור. וכמ"ש חז"ל לגביו, שאפילו בלי להרגיש ולתכנן מקודם, רגלי דוד היו מביאים אותו לבית המדרש (מדרש שוחר טוב-קיט).

וכן אמרו (אגדה בראשית סח) אמר דוד רגלים ממהרות לרוץ לרעה, ואני רגלי עמדה במישור. וכן מצינו גבי רבי יוחנן שהודה לה' כשמגיע בתפילתו לברכת מודים, הגוף והראש מתכופפים באופן אוטומטי (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד)].

וצריך שהגוף יתרצה לעשות רצון הנשמה, ולא רק שלא ילחם ויתנגד, אלא גם הגוף ירצה לעשות רצון ה'.

וכן הוא בענין התקרבות לצדיק, דהיינו כשמקורב לצדיק, דהיינו שיש לו אמונה (ולא רק סימפטיה) בצדיק, ויודע שכל דבריו קודש ורצון ה', ויש להתבטל אליו ולעשות כדעתו, אע"פ שיש לו מניעות רבות ויצר הרע גדול לימשך אחר עוביותו וגשמיותו, ולעשות כדעתו וכרצונו היפך רצון ודעת הצדיק ובגלל זה יתכן שבפועל אינו מקבל ממנו כלל, מכל מקום מאחר שמקורב אליו כנ"ל, האמונה לבדה שמאמין בצדיק מועיל לעבודת השי"ת,

כי העיקר תלוי סוף כל סוף ברצון ובאמונה, ואם מאמין ורצונו חזק להתקרב להשי"ת ולעבוד אותו – רק שקשה לו לשבור תאות גופו, אזי סוף כל סוף ע"י התקרבות ואמונת הצדיקים הוא בחי' אכילה ונאכל לצדיק ונתהפך למהותו,

אך אם אין רצונו כלל לעבוד את ה' – לא יועיל לו שום התקרבות לצדיקים שגם אצלם יש בחי' הקאה, השם יצילנו.

ומבואר בדברי רבינו הקדוש ז"ל (לקוטי מוהר"ן קמא, סי' קכג) שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו – הוא לקשר את עצמו לצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאומר כי הוא זה דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות ח"ו מדבריו ימין ושמאל ולהשליך מאתו כל החכמות ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור.

ויהי רצון שנזכה להתבטל ביטול גמור לצדיקי אמת.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

• הזכות לחיות בארץ ישראל תלויה בקדושת עם ישראל
• ראש השנה שלי בארץ ישראל
• ליקוטי תפילות פד | תפילה לארץ ישראל
• לחץ כאן – להורדה והדפסה של העלון לשבת