וכמ"ש חז"ל (פרקי דר"א, פי"ח) ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, הקב"ה בירך וקידש את יום השבת וישראל אינם חייבים לשמור ולקדש את יום השבת ומכאן אמרו כל המברך על היין בלילי שבתות מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכמ"ש (פסחים קיד.) כל החותם מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול מאריכים לו ימיו ושנותיו, כי כל השבת קודש מכניסתו ועד יציאתו הוא בחי´ אריכות ימים, אריכות הנשימה, בחי´ נשמה יתירה שזוכים ומקבלים בשבת.
וזה בחי´ היראה השורה בשבת שע"י זוכים לאריכות ימים כמב"פ, כי בשבת שורה יראה על כל יהודי ויהודי באשר הוא שע"כ שבת הוא זמן מסוגל להתקרב להשי"ת וגם לקרב רחוקים לעבודתו, שזה בחי´ משחז"ל (תיקוני זוהר, ת"י כג) בראשית, ירא שבת, וכמ"ש (ירושלמי דמאי פד ה"א) שאפי´ עם הארץ מפחד לשקר בענין המעשרות בשבת, ומשום הכי סמכינן עלי´, כי אימת שבת עליו והוא אומר אמת.
והאמת בעצמו הוא סיבה לאריכות ימים וכמ"ש חז"ל (ב"ר יא) שבזכות מעשרות מאריכים ימים, וגם בזכות אמת מאריכים ימים כדאיתא בס´ המידות (אמת ז´) שזה בחי´ מש"כ (ישעי´ לג) והי´ אמונת עתיך, חוסן ישועות חכמת ודעת, יראת ה´ היא אוצרו וכדפירשו חז"ל (שבת לא.) שמאמונת עד דעת הם כנגד ששה סדרי משנה שהם כנגד מט"ט ששולטנותיה בששה ימי החול כדאיתא בזוה"ק (צו. דף כט:) ובהקד´ הת"ז (דף ב:) אבל יראת ה´ היא אוצרו היא כנגד שבת קדש, יום השביעי כדמוכח מהמשך הענין.
מאת ראש ישיבת ברסלב מאיר
-
-
-
-
-
-
-
-
