אנא בכוח. היא תפילה (ולא פיוט).
והיא תפילה מיוחדת מלאה בסודות הקבלה. עמוקה מאד המעוררת את הלב, כשמעיינים בפירוש המילים.
על טוב לחזור עליה כמה פעמים דבר שמעמיק את הכוונה, ולהוסיף מהלב בקשות.
תפילת אנא בכוח של רבי נחוניא בן הקנה
היא תפילה עתיקה מאד – המסוגלת במיוחד להמתקת הדינים מעל האדם ועם ישראל.
נהוג לומר אותה בכוונה וקול גדול כל יום בספירת העומר, ובמשך השנה חלק מקבלת שבת ועוד זמנים עיין בהמשך המאמר.
כמו כן היא חלק מתפילת הצדיקים כשעושים פדיון נפש על פי צירופי אותיות וכוונות
שיש בה כידוע ליודעי חן [הסוד / הקבלה].
בתפילת אנא בכוח מרומז שם של מ"ב, שבראשי תבות של תפילת רבי נחוניא בן הקנה,
אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדוּלַת יְמִינְךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה: (אב"ג ית"ץ)
קֳבֵּל רִנַּת, עַמְּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא: (קר"ע שט"ן)
נָא גִּבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם: (נג"ד יכ"ש)
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם: (בט"ר צת"ג)
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ: (חק"ב טנ"ע)
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ: (יג"ל פז"ק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת: (שק"ו צי"ת)
(בלחש) בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:
אנא בכח
חיבור תפילת ”אנא בכח” מיוחס לתנא ר’ נחוניא בן הקנה, שלו גם יוחס ‘ספר הקנה’,
אחד מספרי הקבלה הקדומים ביותר (המאה ה-1 לסה”נ).
כמו הרבה תפילות בסידור התפילה, נקרא שם התפילה על שם המילים הראשונות שלה.
בתפילה חשובה זו שבעה פסוקים וחותם אותה פסוק שמיני “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”.
תפילת אנא בכח מופיעה בכל סידורי התפילה בכמה מקומות:
א. בתחילת תפילת שחרית – בחלק שעוסק בקרבנות השחר.
ב. בקבלת שבת, לפני מזמור “לכה דודי”.
ג. בקריאת שמע שעל המיטה.
ד. התפילות הנאמרות בזמן לוויית המת.
ה. לאחר ספירת העומר הנמשך שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחד משבע השורות מסמל יום בספירה,
ואת היום השביעי של הספירה מסמלים ראשי התיבות של השורה הנאמרת באותו 'שבוע' כלומר באותן שבעה ימי ספירה.
כל אחד משבעת המשפטים בתפילת “אנא בכח” כולל שש מילים,
ראשי התיבות של כל מילות התפילה מרכיבות את מה שידוע בחכמת הקבלה כ”שם בן מ”ב” – אחד משמות הבורא החשובים ביותר.
רבי נחוניא בן הקנה, כמו תנאים אחרים בתקופתו חרדו מן הבאות ומאובדן הידע והסודות השמורים עימם לדורות הבאים.
זאת היתה הסיבה לכתיבת המשנה, הזוהר ולאחר מכן, התלמוד.
תפילת אנא בכוח היתה דרך יעילה להצפין את שם בן מ”ב במקום הבולט ביותר, תפילות הסידור.
עד היום, מעטים יודעים את סוד התפילה. ומשתמשים בה המקובלים בתפילות מיוחד כגון פדיון נפש.
צירוף ראשי התיבות של כל אחד משבעת הפסוקים מופיע, בסידורים רבים, לצד הפסוק (’אב”ג ית”ץ’ לצד הפסוק הראשון, וכן הלאה).
על פי ספר הזוהר, יש לקרוא את מילות הפסוקים בזוגות ולכוון על ראשי התיבות בזוגות גם כן.
זאת משום שכל צירוף של שש אותיות (ראשי תיבות הפסוק) מקביל לשש כנפי השרפים (לפי ישעיהו, ו’, ב’), וכנפי השרפים מוצבות בזוגות.
שכן עניינו של שם זה הוא, בעיקר, העליה לעולמות העליונים.
אנא בכוח – שם בן מ”ב
צירוף אותיות ראשי התיבות של שבעת פסוקי תפילת “אנא בכח” נקרא שם בן מ”ב, כי יש בו מ”ב – 42 אותיות.
על פי מסורת חכמת הקבלה, שם זה קיים משחר הבריאה והוא מוצפן ב-42 האותיות הראשונות של סיפור הבריאה,
השליטה בשם בן מ”ב נותנת למשתמש בו את הכח לעלות מעל לאשליית החומר ומרקם המסכים והצמצומים שהופיעו עם הבריאה.
המוגבלות שאלו כופים עלינו מאלצת אותנו להתאמץ ולהתעלות מעל עצמנו כדי להתחבר לאמיתי ולרוחני.
שימוש בשם זה הוא כמעט הכרחי כדי ליצור את תהליך ההתעלות הרוחני.
בשל משמעותו זו של השם הקדוש הזה,
יש אומרים את תפילת ה”אנא בכח” לפני השינה, קודם שהנשמה עולה למקום מחצב הנשמות (לפי תיקוני זוהר),
ויש האומרים אותו גם קודם בטקס קריאת שמע שלפני פטירתו של אדם מן העולם, לאחר אמירת וידוי.
גם את אמירת תפילת “אנא בכח” לפני שירת “לכה דודי” בליל שבת מסבירים בכך שאז הוא זמן עליית העולמות,
ועל כן משתמשים בתפילה המכילה את שם בן מ”ב כדי שיעזור לנו להתעלות מן החול אל הקודש.
כמו כן נוהגים לומר את ה”אנא בכח” לאחר אמירת פרשת הקרבנות בתפילת שחרית ובצמוד לספירת העומר.
תפילה זאת מופיעה גם בקמעות ובלוחות “שיויתי” בבתי כנסת.
חכמי הקבלה מכוונים באותיות השם שבראשי התיבות של תפילת אָנָּא בְּכֹחַ –
הכתובות בחלק מן הסידורים לצד כל אחת משבע שורות התפילה,
אך אין הם הוגים את השם הזה בקול רם, אלא אומרים את המילים בדרך בקשה, לפי משמעות מילותיו,
ובתודעתם הם מרוכזים גם בשמות העולים ממנו.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
המשפט “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” אינו מגוף התפילה, והוא חותם אותה, מכיוון שהתפילה צופנת בתוכה את שם ה’,
ומשפט זה נאמר לאחר הזכרת שם ה’ (כמו שהכהנים והעם היו אומרים בבית המקדש ביום הכיפורים, לאחר שהכהן הגדול הגה את השם באותיותיו). נהוג לומר משפט זה בלחש.
קרדיט : אתר תפילה | סעודת עניים לזכותו של הושע בן בארי