מה מועיל לעילוי נשמת הנפטר חוץ מאמירת קדיש ?
האבלים צריכים לדעת שבשלב זה של הפטירה, חוץ מתקנת חכמים של אמירת קדיש וריבוי מעשים הטובים של הקרובים, הן בעשיית מצוות ולימוד התורה וריבוי צדקות של בניו ובנותיו, אשר הם צוברים עוד ועוד זכויות לטובת הנפטר, הם אלו היכולים לעשות לו נחת רוח והצדקה ללומדי התורה הם שיכניסו אותו לחיי עולם הבא ומנוחתו עדן ועידונים !
מעשי הילדים משפיעים על נשמות ההורים ומוסיפים להם זכויות, וכך גם חלילה, למעשים רעים יש השפעה שלילית על מצבם של ההורים.
וכדי לתת דוגמה נמשיל את זה לאדם שיש לו מניות מושקעות בבורסה באיזה ניירות ערך או עסק כל שהו, שהרי בכל מקום שהוא אם הם עולות הוא ברווח ואם הם יורדות הוא בהפסד…
כך עולם הזה – מעשים טובים שעשה מזכים לו לחיי עולם הבא [הנקרא עולם של שכר] ולהיפך על מעשים מקולקלים ופגומים יתן את הדין להסביר את עצמו למה פעל ועשה מה שעשה…
וכשמשאיר בעולם הזה "עסק טוב" – דהיינו כשתורמים לצדקה ללימוד משניות ולומר קדיש, קדיש יתום קדיש דרבנן וכו' ותורם להקדש והנצחת שמו עבור מפעלי חסד וספרים שמזכים עוד ועוד אנשים לעשות מעשים טובים – הרי העסק מניב פירות ומכניס לו לעולם הבא זכויות…
ולהיפך רחמנא ליצלן אם משאיר בעולם הזה עבירות ועסקים רעים שגורמים ח"ו עבירות וקילקולים לאחרים, זה מריע לו לזכויות של עולם הבא רח"ל.
מתי דנים נפטרים ?
בתפילת ראש השנה אומרים: "ספרי מתים וספרי חיים, היום לפניך נפתחים". מובן מדוע נפתחים ספרי החיים, הרי האדם במשך השנה צובר זכויות ועבירות, וביום זה בוחנים את מעשיו. אך מדוע נפתחים גם ספרי המתים? הרי אדם שנפטר לפני חמש שנים, לא עשה במשך השנה מצוות או עבירות, אם כן, איזה שינוי יש בספריו?
התשובה לכך, כי מעשיהם של בני הנפטרים (וכן כל אחד אחר שמתחזק ועושה מעשים למענם) משפיעים עליהם, ומוסיפים להם זכויות (או קטרוג), ולכן יש צורך לפותחם כל שנה מחדש [בימי דין – ועל כן בימים טובים מדליקים נר נשמה ועושים יזכור ותיקון נפטרים ואומרים קדיש לע"נ בבית הכנסת עבור נשמת הנפטר – שיזכר לטוב, וגם ביום פטירתו זהו יום דין עבורו ועושים כן].
הגמרא (סנהדרין קד', א') אומרת: "ברא מזכי אבא", פרוש: כל מצוה שעושה הבן לאחר מיתת אביו או אימו, נזקפת לזכותם ובכך הוא מעלה את נשמתם.
החפץ חיים, בספרו 'אהבת חסד' (ח"ב, פ"טו, ע' קמז'), מביא את דברי הספר 'יש נוחלין', הכותב שזכויות ומצוות שעושה הבן אחר מיתת אביו, הנן כפרה לנפש אביו, אע"פ שעושה אותן מעצמו.
וכתב על זה בנו בעל השל"ה: ולא זו בלבד שמציל את אביו מדינה של גיהנום ומתירו מן הייסורין, אלא אף זו שמכניסו אחר כך לגן עדן, ונותנו במחיצת הצדיקים, כדאיתא בזוהר (סוף פרשת בחוקותי) : "בן יכבד אב" – אע"פ שמחויב יותר לכבדו, דכתיב "כבד את אביך".
דאם אותו הבן הולך בדרך רע ומכשול, ודאי מבזה לאביו וכו'. ואם הבן ההוא הולך בדרך הישר והטוב ומעשיו מתוקנים, ודאי שהוא מכבד לאביו בזה העולם לנגד בני האדם, ומכבד אותו בעולם הבא נגד הקב"ה. והקב"ה מרחם על האב ומושיב אותו בכיסא הכבוד" (עד כאן לשון הזוהר הקדוש).
והנה אם יפה כח הבן לעשות לאביו את כל הכבוד הזה להכניסו לגן עדן, קל וחומר שיפה כוחו לגרום לאביו שלא יהיה נידון בגיהינום ובייסורים.
קדיש , אמירת קדיש בתשלום , קדיש סיפורים 4 , קדיש סיפורים 3 , קדיש סיפורים 2 , קדיש סיפורים 1 , ענייני קדיש ומנהגים
