(שמות יח-ג) "שם האחד גרשם, כי אמר גר הייתי בארץ נכריה".
אל תכניסו את הגלות אליכם לבית | פרשת יתרו
בעוונותינו עם חורבן בית מקדשינו נגזר עלינו לצאת לגולה מארצינו הקדושה חמדת כל הלבבות, ולחיות בגלות מר.
והנה ונגזר עלינו להיות מפוזרים בארבע כנפות הארץ, בכל קצוות תבל. והנה כל אומה ואומה שבעולם יש לה את הרוע המיוחד שלה שבזה היא גרועה מיתר האומות וכדאיתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן, קמא, לו-א) כי כל נפש מישראל הוא מושרש בשבעים נפש של בית יעקב, ושבעים נפש של בית יעקב מושרשים בשבעים פנים של תורה.
וזה לעומת זה עשה אלקים (קהלת ז-יד). שכנגד שבעים נפש של בית יעקב הם שבעים לשון (זוה"ק ח"ב ה: טו': ובתיקוני זוהר, עו:) שכל לשון ולשון יש לו מידה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה, ומחמת המידות האלו הם מרוחקים משבעים פנים של תורה.
ודע שכללות של שבעים לשון, של מידותיהן הרעות הללו, היא תאוות ניאוף. עיי"ש.
והנה כתב הרמב"ם (הלכות דעות פ"ו ה"א) דרך בְּרִיָתוֺׄ של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמד ממעשיהם הוא ששלמה אמר (משלי יג-כ) הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוׄעַ, ואומר (תהלים א-א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים.
וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשים הולכים בדרך ישרה… ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתם נוהגים בדרך לא טובה, כמו בזמנינו זה.. ישב לבדו יחיד. עיי"ש.
ועכ"פ ברור שאדם נמשך בהשקפותיו ודעותיו ומנהגיו כאנשי מדינתו, נמצא שיהודים שהגיעו לארצות הברית, נהיים בהרבה ענינים אמריקאים, ויהודים שהגיעו לצרפת נעשים צרפתים, ויהודים שהגיעו למרוקו נעשים מרוקאים, הגיעו לטורקיה נעשים טורקים ודבר זה אינו לרצון ה', כי אנחנו צריכים להיות מובדלים מכל הגוים, ושונים מהם, מדרכיהם והשקפותם (התנהגות והנהגות) וכו', כי לנו יש את התורה הקדושה, ועל פיה וקבלת רבותינו הקדושים אנחנו צריכים לנהוג בכל מכל כל,
ומבחינתינו (תהלים קו-לה) ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם, הוא אסון של ממש, לו ולדורותיו. והורס את עולמו הניצחי, ונצח דורותיו.
וזה בחי' מה שאמר הכתוב "כגר הייתי בארץ נכריה". כי יהודי צריך להיות בכל מדינה בגלות רק כגלותי, הנמצא שם כגֵר, ובאופן עראי. ולהזהר מלהתחבר אליהם, וח"ו ללמוד ממעשיהם ומדעותיהם והשקפותיהם.
ולכן היהודים גרו בכל מדינה שהגיעו אליה בגטאות בשכונות נפרדות, ככל שניתן, מהגוים, וגם הרבה פעמים הגוים בעצמם שמו אותם שם מגזירת המלכות ונתקיים בנו (מוכות י:) בדרך שהאדם רוצה ללכת בו מוליכים אותו.
ודבר זה נוהג לא פחות במדינת הצברים השחצנים, שמרדו ומורדים בה' ובתורתו הקדושה, ונלחמים בכל עוז נגד השי"ת ותורתו ושומרי תורתו הקדושה. וצריך להזהר מלהפוך להיות צבר ישראלי עם מגרעותיהם. ולכן בשעתו ג"כ היתה התנגדות עזה לדבר בשפה שהמציאו.
ויהי רצון שנתחבר לקדושים וטהורים וישרים בלבותם ההולכים בדרך התורה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר לבחורים ירושלים