(ויקרא י,ז) "והצרוע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרומים, וראשו יהיה פרוע, ועל יעטה, וטמא טמא יקרא".
יש הרבה מאד שקרנים וצבועים, אשר כלפי חוץ נראים צדיקים גדולים, אבל באמת הם שפלים וגרועים ולפעמים מגדולי הרשעים.
אל תהיו צבועים | פרשת השבוע תזריע
לדוגמא: אליעזר בן יהודה מחבר המילון העיברי שהיה אפיקורס ורשע גמור, אעפ"כ זמן זמנים טובא גר במאה שערים והיה בא להתפלל לשטיבלאך "ישועות יעקב" המפורסמת והמפוארת, והיה לבוש כאדם חרדי ומדבר כחרדי, ובתקופות מסוימות התחפש והתלבש כחכם ספרדי, ויחד עם כל זאת היה כותב את מילונו גם בשבת קודש בתוך מאה שערים.
וכן הסופר חיים נחמן ביאליק שהיה חילוני לכל דבר, בשעתו בהיותו בחור ולומד בישיבת וואלאזין, פעם אחת תפסוהו כשהוא מעשן בשבת קודש, וכששאלוהו על פשר הדבר, ענה "שכחתי", ושאלוהו "מה שכחת שהיום שבת?" ענה "לא – שכחתי לסגור טוב את התריסים"!!!
וכן בכל דור ודור היו צבועים שישבו הרבה שעות אחרי תפילת שחרית עטופים בטלית גדול ומעוטרים בתפילין להטעות את הציבור שיחשבו שהוא צדיק גדול ומתנהג בחסידות, ובאמת מצאו ששבע תועבות היו בלבו.
גם לאחרונה הי' בציבור החרדי סופר מצליח, שכל ספריו היו נחטפים ע"י צבור חרדי גדול מאד, וגם היה לבלר והוגה דעות באחד העיתונים של היהדות החרדית ולבסוף התגלה שהיה נואף מגעיל שלא נמנע מאיסור א"א, ואיסור כרת וחנק וכו' ולא נמנע מלהרוס משפחות וגם פגם והרס הרבה בנות ישראל כשרות. ועד הרגע האחרון טען בפני כל, שהוא כבשה תמימה.
וכן השבתי צבי ימ"ש שחטא והחטיא רבבות רבבות, היו תקופות ארוכות שמכר את עצמו כיהודי כשר לכל דבר.
וכן בדורינו אנו ובימינו אלה ישנם צבועים ששום איסור אפילו החמור שבחמורים לא עומדים בפניהם, וקל בעיניהם לעבור עליהם ואעפ"כ מוכרים את עצמם לעיני הציבור כעובדי ה' צדיקים יראים ושלימים, אע"פ ששבעת אלפים תועבות בלבם.
וכבר אמרו חז"ל (סוטה כב:) אמר רב נחמן בר יצחק דמטמרא – מטמרא, ודמגליא – מגליא, בי דינא רבא ליתפרע מהני דחפו גונדי.
ופרש"י הנסתרות – נסתרות מבני אדם, והגלויות – גלויות. ומ"מ לבי"ד הגדול – כולם גלויות, והוא יפרע מן המתכסים בטליתות, ומראין עצמן כפרושין, ואינם פרושים. ע"כ.
ואמרו (שם) אמר לה ינאי מלכא לדביתיה "אל תתיראי מן הפרושים, ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים שדומים לפרושים, שמעשיהם כמעשה זימרי, ומבקשים שכר כפנחס. ע"כ.
וזה בחי' "והצרוע אשר בו הנגע" שהוא מצורע ומלא נגעים ופסולת בהשקפותיו ובמעשיו, אבל חיצונית "בגדיו יהיו פרומים", היינו כלפי חוץ כולל לבושיו הוא פרו"ם, דהיינו חרדי וירא את ה', "וראשו יהי' פרוע" היינו מגדל פאות ענקיות עד שמחצי ראש ימינה הולך לפינה ימנית, וכן בצד שמאל.
"ועל שפם יעטה" היינו שלא מקצץ אפילו שפמו כהרבה צדיקים וחרדים, אבל למעשה "טמא טמא יקרא".
זהו שמו, וזהו מהותו, ויש להתרחק ולהיזהר ממנו מאד.
וכבר אמר רבינו ז"ל שהיה אחד שחשב א"ע צדיק גדול ושמע יום יום מאחורי הדלת קולות כגירוד הדלת וחשב שהרבה אנשים עומדים שם להתבונן על תפילתו מאחורי הדלת ומתוך החריצים, ולמעשה היתה זאת חתולה, נמצא שהתפלל זמן רב – לכבוד החתולה.
ה' ישמרינו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
-
-
-
-
-
-
-
-
