אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא

פרשת השבוע האזינו

פרשת השבוע האזינו | אל אמונה

וזהו (דברים לב-ד) "הצור תמים פעלו.. א-ל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא".

פסוק זה הוא יסוד גדול ועצום באמונתינו. להאמין באמונה שלימה שהשי"ת לא עשה לא עושה ולא יעשה שום עָוֶל לשום יהודי, קל וחומר לכלל ישראל.

ואם כי בדבר הזה יש נסיון גדול מאד מאד, כי לפעמים נוחת על האדם צרה ואינו מבין כלל מאיפה זה בא לו, ולמה ועל מה בא לו הדבר הזה, ולפעמים רחמנא ליצלן קורים דברים נוראים ומפחידים ממש, מכל מקום צריכים להאמין שהכל בצדק והכל ביושר והכל לטובה, כי יש עניין שנתהפך הכל לטובה (שיחות הר"ן), ואם זה לא יהיה כאן בעולם הזה, בודאי זה לטובתו הנצחית לעולם הבא.

והיסוריים והקשיים וכד' באים לו לכפרת עוונות, וכלל גדול הוא בידינו וכן נפסק בשולחן ערוך להלכה ולמעשה (או"ח סי' רל-סעיף ה) וז"ל לעולם יהא אדם רגיל לומר "כל מה דעביד רחמנא, לטב עביד".

ובודאי שאין עיקר הכוונה למלמל את הדברים, אלא להאמין בהם באמונה שלימה. וכן נפסק עוד בשולחן ערוך (שם, סי' רכב, ס"ג) וז"ל חייב אדם לברך על הרעה (ברכת "דיין האמת") בדעת שלימה (כלומר ביישוב הדעת). ובנפש חפצה (דהיינו קבלת גזר דין שמים, באהבה ובאמונה) כדרך שמברך על הטובה (ברכת "שהחיינו", או בטובה משותפת לו ולאחרים ברכת "הטוב והמטיב"), כי (קבלת) הרעה, לעובד השם – היא שמחתם וטובתם, כיוון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם.

נמצא: בקבלת רעה זו – הוא עובד את השם, שהיא – שמחה לו. ע"כ.

ואכן לפי גודל האמונה התמימה, ולפי גודל הקשר וקירבת ה' – כך קל לו לקבל את הדברים מיידית! כי מכיוון שהוא סמוך לה' – אינו מהרהר כלל וכלל אחר מידותיו של ה' ובהתנהגותו בעולם, כי בלאו הכי לא עולה על הדעת להשיג דעתו ודרכיו, וכמ"ש החכם (בשם עיקרים, מו"נ, אברבנאל, כוזרי ה-כא) הו"ד בלקוטי מוהר"ן (ח"ב פג. שיחות הר"ו סי' ג) אילו ידעתיו – הייתיו, וכמ"ש (ישעיה נה ח-י) כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי, נאום ה'. כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם, ובודאי חובתינו להגיד כי ישר ה' צורי ולא עוולתה בו (תהלים צב, טז), וכמ"ש (ירמיה ב-ה) מה מצאו אבותיכם בי עול. וכתיב (צפניה ג-ג) ה' צדיק בקירבה, לא יעשה עוולה.

ואפילו מיקרים רעים וקשים שעברו על עם ישראל שבהם נהרגו ברציחות איומות ומכות אכזריות הרבה מישראל, כידוע מהפרוגרומים וכו' במשך הדורות, ובשעת כיבוש ירושלים וחורבן הבית ובשנות השואה האיומה והנוראה, וכן עשרה הרוגי המלכות וכו' וכו', אע"פ צריכים להאמין באמונה שלימה שכל הקדושים שנהרגו על קידוש ה' לא הפסידו כלום כלום במונחי נצח, אדרבא ואדרבא הרוויחו לאין קץ, ומנוחתם כבוד בגנזי מרומים בעולם שכולו כולו תענוג ניצחי.

הנה דיברנו בעיקר על נסיונות קשים באמת, אבל מעין אותו נסיון בזעיר אנפין קיים ועובר על כל אחד בדברים קטנים, כגון הפסד ואיבוד של סכום ממון, או עגמת נפש על עניני שידוכים, או עניני בריאות, ושלימות הגוף של עצמו או של קרוביו וידידיו, וכיוצא בהם הרבה מאד. והכלל שצריכים להיות קרובים להשי"ת ושלימים באמונה, ועי"ז יוכל להכיל כל הנסיונות הרבים וכל ההרפתקאות ואירועים שעוברים על כ"א מתוך שלוות הנפש ואמונה עזה תמימה ושלימה.

 בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

050-4161022

מאמר מקושר
↑
Exit mobile version