ראש חודש אלול | הכנות לימים הנוראים.
מאת ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר",
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א.

אלול

לכבוד… אחדשה"ט!

הנה ימי ראש השנה הקדושים ממשמשים ובאים, וימי אלול הקדושים ממהרים ללכת, ועדיין אנו רחוקים מלהיות מוכנים לימי המשפט. אבל בכל זאת עדיין יש ויש מספיק זמן לקחת את עצמינו לידיים, הן בתפילה, התבודדות ותחנונים, הן בתורה ויראת שמים. וטוב מאד אם כבר היום ועכשיו נקבל על עצמינו איזה הנהגה טובה פעוטה אבל קבועה, הן בתורה הן בתפילה הן מעשה טוב, ובזה נצא לכף זכות, ובזה נבוא אל המלך מלכו של עולם כאומר "אף על פי שאני כמו שאני עד עכשיו, אבל בכל זאת הנני חותר להתקרב אליך מלכי ואלקי, והנה באתי לפניך במנחת עני כמה מעשים טובים וכמה קבלות קטנות לעתיד, להתקרב אליך בהדרגה לפי חלישות כוחי לאט מעט ובטוח" .

קבלות קטנות

והנה בקבלות הקטנות הנ"ל צריך להיות עקשן גדול, לא לוותר עליהם בשום אופן, ובזה נהיה רצויים לפניו יתברך. _ וידוע מרבינו (רבי נחמן מברסלב) הקדוש שכשם שמצוה גדולה להיות בשמחה תמיד (ליקו"מ ח"ב כד) כך עבירה גדולה להיות בעצבות אפי' פעם אחת (כמבואר כל זה בדברי רבינו ז"ל בליקוטי מוהר"ן ח"ב סי מ"ח). ועוד אמר רבינו ז"ל (שם) ודע שתיכף כשאדם רוצה ליכנס בעבודתו יתברך אזי תיכף היא עבירה גדולה כשיש לו עצבות ח"ו, כי עצבות היא סיטרא אחרא והשי"ת שונא אותה, ע"כ.

והשי"ת בשעה זו שש ושמח איתנו בדברי ההתחזקות שאנו מתחזקים בעבודתו, ורואה ובוחן מה יצא מהם לעובדא ולמעשה ע"י בחירתנו בחיים, על כן חוס על עצמך ובשעה זו תיכף ומיד תקבל על עצמך כנ"ל ואזי תראה ישועות נפלאות בכל העניינים.

מנאי
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

עורו ישנים

לכבוד… אחדשה"ט!

כתוב בפרשת קריאת שמע (דברים ו, ה) "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך", וביאור אהבה זו מתבאר יותר בפרשת כי תבוא (דברים כו, טז) "ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך", הרי שאהבת ה' מתגלה על ידי קיום התורה בכל הלב ובמסירות נפש.

והאי "ועשית בכל נפשך" אינו רק דברי מוסר והתחזקות או עצה טובה גרידא אלא חיוב גמור, כי אכן בלי מסירות נפש אי אפשר לעבוד את ה', כי אפי' לקום בהשכמה מהמיטה לעבודתו יתברך אי אפשר בלי מסירות נפש, כי היצר מסבירן ותסבירן גדול, ויפתהו לומר בחורף שתוכל להצטנן כשתקום כשהקור כל כך גדול,  ובקיץ יאמר הרי טרם ישנת מספיק, והדבר מסוכן לבריאות וגם השינה נותנת ישוב דעת, ואם כן חמודל'ה שלי המשך לישון, "שלאף שלאף אלע יארן, ספעציעל די יונגע יארן" (תישן תישן כל השנים, ובמיוחד בשנות צעירותך) שהם ינקותא כלילא דורדא (שבת קנב ע"א), "די בעסטע יארן פּוף און פּוף" (את מיטב השנים תישן עמוק).

מסירות נפש

וע"כ בלי מסירות נפש אי אפשר ללמוד, ואי אפשר להתפלל, ואי אפשר לעשות שום דבר שבקדושה, ועל כן שומה עלינו להתחזק ולהתעורר לקיים הפסוקים כפשוטם ולקיים את התורה בכל לבבינו ובכל נפשנו, ובפרט בימי האלול הקדושים אשר כבר תוקעים בשופר הקדוש המכריז ומזכיר "עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם" (רמב"ם ה’ תשובה פ"ג ה"ד), ו"עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך" (משלי ו, ט) הן מהשינה כפשוטו, הן מהשינה והתרדמה התמידית שכל העולם כולו שקוע בהם, ואפ' בלכתם או בהתפללם ולמדם הכל הוא בחי' שינה ותרדימה בלי חיות ובלי חשק מספיק, וענן וערפל מכסה ומסובב המוח והמוחין רדומים.

אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה (ראה ב"ר צג – יא), שלתאוות אכילה ושתיה וכו' וטיולים וחדשות – נדרכנו ואזרנו חיל עוז והתעוררות ותשוקה, וכן לכל הבל וריק, ולעבודת ה' יתברך שהם חיינו ואורך ימינו ורק מהם תישאר לנו השארה נצחית כל חד כפום מעשיו – נשארנו אדישים ורדומים  אוי לי וי לי  (ר"ת אלול, כידוע).

ועל כל פנים יהי רצון שנתחזק חזק חזק במעט הטוב שבנו, ועל ידי הפסיעה הקטנה נזכה לבסוף לסעוד ג' פעמים, וכמו שאמר לי מו"ר ר' לוי יצחק זצ"ל.

בברכת כטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

הכנות – אלול

לכבוד…

כשאדם מתעורר ורוצה ליכנס לעבודת ה' חשוב מאד שיזכור ויפנים חמישה כללי ברזל המוזכרים בדברי רבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל (בליקוטי מוהר"ן קמא סי' ער"ב ובליקוטי מוהר"ן תנינא סי' מח) ג' מהם הם בקום ועשה וב' בשב ועל תעשה (ג' מצוות עשה וב' מצוות לא תעשה).

עשה א'

היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה), שזה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כ"א אותו היום ואותה השעה, כי כשרוצים ליכנס בעבודת ה' נדמה להאדם כאילו הוא משא כבד, וא"א לשאת משא כבד כזה, אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום – לא יהיה לו משא כלל, כי אין לאדם בעולמו כ"א אותה שעה שעומד ונמצא בה ויחשוב שאין לו לעבוד כ"א שעה זו ושעה א' כל אחד יכול לעבוד את ה' [וכיוצא בזה יעץ רבינו ז"ל בענין כובד התפילה שיחשוב שא"צ להתפלל כ"א קרבנות ואח"כ יעשה כן בפסוקי דזמרה וכו' עד שיגמור כל התפילה], וכן הוא בלימוד ובכל הענינים.

עשה ב'

צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה' לבלי להניח את מקומו דהיינו מעט מקצת עבודתו שהתחיל אף אם יעבור עליו מה (וקצת אריכות מזה כבר שמעת ביום ג' שעבר כשהגיעו מנין אנשים מבני ברק לשמוע דא"ח והתחזקות וכו') כי צריך עקשנות ומשמעת עצמית גדולה ועצומה לעמוד על מקומו אף עם עובר עליו מה שעובר ונכשל ונופל או מפילים אותו כי כל אלו הנפילות והירידות והבילבולים בהכרח לעבור בהם קודם שנכנסים לשערי הקדושה וגם הצדיקים האמיתיים עברו בכל זה.

עשה ג'

התחזקות ועידוד עצמי (והיא קשורה לעשה הב' הנ"ל) ושמענו שרבינו ז"ל אמר שאילו היה מעודד אותו אחד יהיה מי שיהיה בעת תחילת עסקו בעבודת ה' ואומר לו אחי חזק ואחוז עצמך (דער האלט זיך) הייתי רץ ומזדרז מאד בעבודתו יתברך ; וברבות הימים והשנים תכנס לבטח בעזרתו יתברך לתוך שערי הקדושה, כי השי"ת מלא רחמים ורוצה בעבודתך מאד מאד.

לאו א'

תיכף כשאדם רוצה ליכנס בעבודתו יתברך אזי תיכף היא עבירה גדולה כשיש לו עצבות [אמנם תמיד עבירה גדולה להיות בעצבות ומצווה גדולה להיות בשמחה כמ"ש רבינו ז"ל ליקו"מ (ח"ב ס' כד), אבל בעבודת ה' חמור הרבה הרבה יותר כמ"ש בפ' כי תבוא בסיום הצ"ח קללות כי הם באו תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב, לבב כי העצבות משתקת וממררת כל עבודת ה'], כי עצבות היא סטרא אחרא [כי עצבות מתורגם בסופו של דבר לטענות כלפי אחרים, ולבסוף גם כלפי הבורא ית"ש, בבחי' (משלי יט, ג) אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזף  ליבו, והיא לא שייכת כלל לקדושה אלא כולה לצד השני לס"א הדוחפת את האדם חוצה מה' תורתו ועבודתו רח"ל] והשם יתברך שונא אותה.

לאו ב'

שלא ידחה עבודת ה' ולא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמור מחר אתחיל מחר אתפלל בכוונה ובכח כראוי וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם כי אם אותו היום ואותה העת שנמצא בה, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי (תהלים צה) היום אם בקולו תשמעו, היום דייקא, והבן. וזה בחינת מה שאמרו חז"ל בפרקי אבות אל תאמר לכשאפנה אשנה שמה לא תפנה כי רוב העולם הכשרים קצת חשבו בצעירותם יגיע יום ואני אתמסר לעבודת ה' או יגיע יום ואז אעשה את העיקר עיקר והטפל טפל, ולמעשה כמעט כולם לא זכו לכך, והכל מכח הטעות הנ"ל שדחו מיום ליום ומתקופה לתקופה והשנים חלפו … ומאומה לא התבצע. וזה ג"כ קשור עם מה שאמרו חז"ל (יומא פ"ח, מ"ט) האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לשוב רח"ל, ואכמ"ל.

ויהי רצון שנזכה להתחזק בעבודת ה' ע"פ הדרכת רבינו ז"ל ואז טוב לנו ולדורותינו בעוה"ז ובעוה"ב. (ועיין עוד בהשמטה אחד היה אברהם).   

בברכת פתקא טבא

ובברכת חג שמח עם כל הלב ורוב כל

ראש ישיבת ברסלב מאיר 

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

חשבון הנפש

לכבוד… אחדשה"ט!

והנה ראש השנה בשער וסוף השנה צריכים לעשות חשבון הנפש וללמוד ולהפיק לקחים להבא, ולתקן את העבר, כדרך הסוחר שבסוף השנה עושה מאזן ובודק חשבונותיו ועניניו. והנה העבודה רבה, ויש להתמסר אליה, כי היא חיונית, גם כדי שלא להיות בת יענה הטומנת ראשה בחול ואומרת שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך, וסופה ידוע.

והנה ההשגחה קבעה שאנו נעסוק בצאן קדשים נשמות מישראל לקרבם לאבינו שבשמים, ואם כי הם רוצים ולא רוצים והם מבולבלים מאד מאד, ויש להם עליות וירידות גם חריפות מאד בענין זה, מכל מקום תפקידינו לעודדם ולחזקם ולעוררם ולהשקותם שיגדלו ויצמחו ויעשו פרי כפי רצונו יתברך, וכפי רצון יראיו, שזהו רצונו האמיתי. ועל כן שומה עלינו להתמסר להנ"ל  ולא לעשות ח"ו מלאכתינו רמיה, ואע"פ שאין לנו מספיק ידיים עובדות וכו', וגם אנו חייבים עבודות נוספות כעבד אל רבו – מ"מ אסור להסיח דעתינו מזה, וחיוך ומילה טובה תמיד ניתן לתת, וזה מוסיף הרבה, וכבר כתוב בדברי רבינו ז"ל עיקר עבודתכם יהי' להשקות אילנות.

ויש לזכור בהקשר להנ"ל נקודה חשובה, וזוהי: רבינו הקדוש אמר (ליקוטי מוהר"ן סי' רכח) שכשהקב"ה מסתכל בנשמה שתוכל להחזיר בני אדם בתשובה אזי הוא יתברך בעצמו כביכול מבקש ורואה שיהי' מחלוקת עליו, כי אין מקבלים גרים לימות המשיח, ולא בימי שלמה משום שולחן מלכים, כי אז אינם מתגיירים לשם שמים מאהבה, רק מחמת שרואים גדולת ישראל, ועיקר הגיור האמיתי הוא כשמתגיירין בעת שישראל סחופים בעוני ודוחק כמ"ש מי גר אתך בעניותך. _ ועל כן בהכרח שיהיה מחלוקת על מי שמחזיר בני אדם למוטב ומגייר גרים כדי שלא יהא לו שום שלווה, כי אז מי שמתקרב אליו- הוא באמת עי"ש. _ וא"כ יש לנו להתחזק מהדיבורים הנ"ל על מה שעובר עלינו רדיפות מרדיפות שונות ומכיוונים שונים ללא סיבה וללא אמת, כי כל זה לטובתינו ולצורך קירוב אמיתי של נשמות ישראל, וטוב מעט לשם שמים מהמון… ומה גם שהנ"ל מציבים ומעמידים ומרוממים אותנו, וע"כ יענו 'אמן' מדי פעם ובמהרה דידן בשלימות.

וא"כ אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו, ואם הקושי גדול והתנאים קשים הן מצד המיקום הן מצד התנאים, אבל מאידך לפום צערא אגרא, ובשביל הרהור תשובה אחד מאחד הכל כדאי על אחת כמה וכמה.. ויהי רצון שתמיד נזכה לעשות נחת רוח להבורא יתברך שמו ולא נכשל ולא נכשיל.

והנה ידוע מרבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל ומזוה"ק שהמקרב ישראל לאביהם שבשמים הברכות מסורים בידו, וא"כ לקראת השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה נברך בשנת גאולה (עכ"פ פרטית ועכ"פ מכמה פרטים) וישועה, שנת הצלחה בעבודת ה', שנת מיעוט פגמים ועוונות בכלל ישראל ואצל כל אחד, שנת רצון, שנת שמחה, שנת חשק בעבודת ה', שנת המתקת הדינים, שנת בשורות טובות, שנת שלום (אף שמדברים על הרבה מלחמות בעולם וגם פה בארץ ישראל – מ"מ הברכה מועילה ולא מזיקה), שנת ריבוי לימוד בתורתנו הקדושה, שנת קירבה לה' שנת נחת מכל המשפחה. 

בברכת כהן הדיוט 

ראש ישיבת ברסלב מאיר 

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תפילות וסגולות לשידוכים

על פי תורת רבינו נחמן מליקוטי מוהר"ן תורה ו' >>