אין צריכין לדאוג כשמאמינים באמת בהשם יתברך ובהשגחתו הפרטית
החיזוק היומי | מתוך אוצר היראה ערך אמונה אות כד
כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בֶּאֱמֶת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית,
אֵין צְרִיכִין לִדְאוג עַל פַּרְנָסָה (והוא הדין כל דבר כמו בריאות ושאר דאגות),
וְגַם בְּוַדַּאי לא יִפּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם;
למה אדם נופל מאמונה ?
כִּי אַדְּרַבָּה עַל-יְדֵי הַנְּפִילָה בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת עוצֶם פְּגָמָיו (שזה דבר נכון ואמיתי שאדם פגם וקילקל),
עַל- יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ יִתְחַזֵּק יוֹתֵר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ עַל-כָּל-פָּנִים שֶׁעַל-יְדֵי עֲבֵרָה פּוֹגְמִין בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אִם-כֵּן יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה,
(ולא כמו האפיקורסים שמבלבלים וכופרים באמונה כדי לכסות את התאוות, והמידות הרעות שלהם).
וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן, כִּי כָל מִצְותֶיךָ אֱמוּנָה.
וְאִם הָאָדָם מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל (נכון עשיתי עוון על ידי התאוות שלי והשטויות שלי נכשלתי),
(אבל אדם גם כזה חייב גם להאמין) צָרִיךְ לְהַאֲמִין גַּם-כֵּן שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן,
כִּי כְבָר מְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם (ויש לי תקווה והשם אוהב אותי ורוצה לראות אותי מתחזק ויעזור לי ובסוף יתן לי את הישועה שלי ! כל אחד במה שעובר עליו) וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה,
כִּי עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה עוֹבְרִין וּמְדַלְּגִין עַל כָּל הַהֲסָתוֹת וְהַפִּתּוּיִים וְהַדְּחִיּוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וּנְפִילוֹת
מַה שֶּׁהַבַּעַל-דָּבָר רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם;
כִּי מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן וּבוֹחֵר בַּעֲבוֹדַת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים,
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ גַּם בַּעֲבוֹדָה קַלָּה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְרָאֵל נִקְרָא עָלָיו;
כן גם אם אני הכי קטן ופגום בישראל – יש לי תיקון !
כִּי הַצַּדִּיקִים וְהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, הֵם בְּחִינַת רֵאשִׁית, בְּחִינַת רֵישׁ כָּל דַּרְגִּין,
וְהַקְּטַנִּים וְהָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם בְּחִינַת אַחֲרִית, סוֹף כָּל דַּרְגִּין,
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן וּמַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וְהַשְׁגָּחָתוֹ הַשְּׁלֵמָה מַגִּיעַ מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית,
וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה זאת וְחוֹתֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב (ולצאת) מִשָּׁם (מהטינוף של העבירות והתאוות) אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת,
עַל-יְדֵי- זֶה מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בִּבְחִינַת "רָצוֹא וָשׁוֹב" גַּם שָׁם בִּמְקוֹמוֹ הַפָּחוּת וְהַנָּמוּךְ שֶׁהוּא שָׁם,
וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא כּוֹלֵל אַחֲרִית בְּרֵאשִׁית, הַיְנוּ מְקוֹמוֹ הַשָּׁפָל וְהַנָּמוּךְ שֶׁנָּפַל לְשָׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף כָּל דַּרְגִּין, הוּא כּוֹלֵל אוֹתוֹ בְּרֵישׁ כָּל דַּרְגִּין, בְּרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל,
וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַעֲלֶה כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם לַמָּקוֹם הַזֶּה מִכַּמָּה שָׁנִים, וּכְשֶׁנִּכְלָל מָקוֹם רָחוֹק וְנָמוּךְ כָּזֶה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִמֵּילָא נִכְלָלִין כָּל שְׁאָר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבְּאֶמְצַע בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ.
נִמְצָא,
שֶׁדַּיְקָא הָרְחוֹקִים כְּשֶׁיִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז יִזְכּוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי,
וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִתְתַּקְּנוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי שֶׁכּוֹלֵל אַחֲרִית וְסוֹף כָּל דַּרְגִּין מַמָּשׁ בְּרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה.
וְעַל-כֵּן עִקַּר הָאַחֲרִית הַטּוֹב שֶׁל כְּלַל יִשְרָאֵל וְשֶׁל כְּלַל הָעוֹלָם שֶׁהוּא הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה דַּיְקָא,
שֶׁיָּשׁוּבוּ הָרְחוֹקִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע וְגוֹ'", כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן כַּנַּ"ל
(אוצר היראה אמונה אות כד).
