איך זוכים לדבוק בקדושה ? פרשת השבוע בא

איך זוכים לדבוק בקדושה? הכלל הוא לא לגשם את התורה לפי ההבנה שלנו שהיא לפי המידות והתאוות ורצונות שלנו אלא לפי דעת הצדיקים אמת ואזי אדם יוכל להבין ולתפוס בשכלו הרבה מאד קדושה..

מתוך פרשת השבוע בא – מאת ראש ישיבת ברסלב הרה"ח ויזנפלד שליט"א.

פרשת השבוע בא | איך זוכים לדבוק בקדושה?

(שמות י-כא) "וימש חושך".

כתב רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' קי) וז"ל לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (יהושע א). כי התורה היא רוחניות. ואשר זך ישר פעלו ושכלו רוחני – יכול לתפוס כל התורה כולה, ולא ישכח דבר. כי דבר רוחני אינו תופס מקום. ויכולה התורה להתפשט ולשכון בשכלו.

אך מי שהוא מגשם דברי התורה, ועושה ממנה ממשות – אזי יש לה שיעור וקצבה כמה הוא יכול לתפוס בשכלו ולא יותר. ואם ירצה להשיג יותר – אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו. כדרך דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר ידחה מה שהיה בו כבר. ומזה בא שכחה,

וזהו "לא ימוש ספר התורה".

"ימוש" – לשון ממשון, כמו (שמות י') וימש החושך, כלומר הזהר שלא תהיה ממשות וגשמיות בדברי התורה.

"מפיך" – כלומר מחמת פיך שיוצא מאתך, יהיה לה ממשות וגשמיות, תזהר מזה, וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ב"מ פה.) שהתענה רב יוסף ארבעיים יום שיתקיים לימודו, אחוו ליה "לא ימושו מפיך" וכו' כלומר ימושו ויתגשמו מפיך, ואזי יתקיים תלמודו, כי לא יהיה שכחה, כי דבר רוחני אינו תופס מקום.

והנה בעניין הזה של 'לגשם דברי תורה' ישנם הרבה מאד בחינות, ישנם דברים קלים יחסית, וישנם דברים חמורים מאד, שהם גובלים עם פגם אמונת חכמים. ואפילו עם כפירה ממש, והכל לפי פגם ההשקפות והמגושמות של הקורא ועוסק בתורה.

למה הדבר דומה? לאדם שיש לו משקפיים עם זכוכיות צבעוניות, שאם הזכוכית ורודה יראה הכל בצבע ורוד, ואם ירוק – ירוק, כן כל אדם מפרש כל החיים וכל הסובב אותו לפי השקפת עולמו ומידותיו ותאוותיו, ואם במחשבתו הוא חסר קדושת הברית, והוא מזוהם בכך, יחשוב שכולם הם כמוהו, ואפי' יראה אדם קדוש וטהור יחשוד בו שבודאי באמת הוא מזוהם כמוהו, אלא שהוא צבוע, ומשחק אותה.

ולדעתו 'מנהיג' צריך להיות רהוט בדיבורו שלמד תורת הדיבור והנאום, ועבר סדנאות בנושא ההרצאה, והוא כריזמתי וכו', ובשום פנים ואופן לא יסתדר לו שמשה רבינו אדון הנביאים קודש הקדושים מנהיג המנהיגים היה מגמגם וכבד פה.

והוא יסתכל על יהושע בן נון כלוחם מעולה ורמטכ"ל למופת.

ודבורה הנביאה, כשופטת שלמדה משפטים באוניברסיטה הפתוחה,

ודוד המלך כחברמן שהבין פרק בנהנתנות, ושלמה המלך כחברמן של החברמנים, וזו היתה חכמתו הכי גדולה, רחמנא ליצלן מהאי דעתא משבשתא, ממנה ומכיוצא בה, ומדומה וכיוצא לדומה לדומה וכיוצא לכיוצא הנ"ל.

וכן יש כאלה שגדלו בסביבה מסויימת, וקנה השקפות יסוד לחיים מסביבתו (הקמאית או המאוחרת יותר) וזה אצלו אמיתי עם טאבו, ואת זה רוצה להלביש בתורה שאחר כך הוא לומד, או מזה מקש על התורה.

וכן אם קיבל חינוך על דמוקרטיה, ברור לו שזה אמת, ומזה רוצה להסביר את התורה, או מקשה עליה מכך.

וגאון עוזינו מוהרנ"ת ז"ל (רבי נתן תלמידו של רבינו הקדוש) הסביר בהזדמנות ההבדל בינו לבין שאר גדולי תלמידי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב, והוא שהם היו אנשים גדולים וכל אחד מהם כשהגיע לרבינו ז"ל הגיע עם רוב ידיעותיו בתורה ועבודה (כגון ר' יודל מדאשוב זצ"ל, שכבר היה אדמו"ר ומקובל לפני שהגיע לרבינו ז"ל) ובאו לרבינו ז"ל להעמיק, וללטש ידיעותיהם,

אבל מוהרנ"ת ז"ל אמר שהוא הניח לגמרי דעתו הצידה, וכל פירור דעת שהיו לו, הי' הכל מרבינו ז"ל.

וזה בחי' מ"ש חז"ל (ב"מ פה.) רב זירא כי סליק לארץ ישראל יתיב מאה תעניתא, דלשתכח גמרא בבלא מיניה. שזה בחי' הקדושה הנ"ל.

ויהי רצון שלא נגשם את התורה בשום בחינה.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר