איגרת לקבלת התורה

איגרת לקבלת התורה :

אחי היקר ! קבלת התורה ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה – זמן מתן תורתנו הקדושה.

דע לך אחי היקר, שקבלת התורה יכול להיות רק כאשר אדם ירגיש שהתורה שייכת לו.

כי זו האמת, התורה שייכת לכל אחד ואחד, כל חלק בתורה, וכל מצוה בתורה.

ואפילו שאינך מרגיש כך, כי במשך השנים ראית כמה קשה לעבוד את ה', עד שבמשך הזמן נחקק בלב מין ריחוק וחוסר שייכות להרבה מסכתות בש"ס, להרבה ספרים הקדושים, להרבה מצוות וסוגי עבודות שכתוב בספרים הקדושים.

בכל זאת זו טעות גדולה, כי התורה שייכת לכל אחד ואחד בפרטיות.

ואם קשה ולא הצלחנו עד כה, אין זה אומר שאין אנו שייכים לכך.

וזו עיקר השמחה של חג השבועות, השמחה הנפלאה הזו שאנו רואים את השי"ת יורד על הר סיני באופן פרטי, ומביא לנו ממש את התורה, ועל כך אנו מברכים בכל יום 'נותן התורה' – 'המלמד תורה לעמו ישראל'.

הכל תלוי כמה אמונה יש לנו בעצמנו שמדברים אלינו.

אלא מה האדם אומר בליבו, אני יודע שאפול לאחר החג, ומה הועילו חכמים בתקנתן ?

אך דע לך אחי היקר, שזו הסיבה שקוראים מגילת רות בחג השבועות, בשביל ללמוד ממנה את העקשנות הגדולה שהיה לה להתגייר ולהיות שייכת להשי"ת.

שהרי מהמעשה של נעמי ורות לומדים את ההלכות איך להרחיק גרים, כי צריך להרחיק את הגר בשביל לבדוק אותו האם הוא רוצה באמת את ה', וזה על ידי שמפחידים אותו כמה קשה להיות יהודי. וכאשר אנו רואים שהוא עקשן לרצות להתגייר, אזי מקבלים אותו.

והנה ראה זה פלא, נעמי אומרת לרות שלא כדאי לה ללכת עמה מחמת שאם תחלל שבת היא תתחייב סקילה, ורות השיבה לה שלא איכפת לה 'באשר תמותי אמות', המשיכה נעמי להפחידה ואמרה לה, הרי אם תתחייבי סקילה, הרי תצטרכי להקבר בבית הקברות מיוחד לנסקלין ונשרפין, ורות השיבה לה 'ושם אקבר', ואז קרבה אותה.

ולכאורה צריך להבין, למה רות השיבה לה בלשון כזה שהיא מוכנה למות על חילולי שבת, היה לה לומר שהיא תתאמץ מאוד לא לבוא לידי חילול שבת בכלל, שהרי לשם כך היא מתגיירת בשביל לוותר על הרגלי חייה.

אלא שממנה לומדים יסוד גדול, שנעמי אמרה לרות, נכון שכעת יש לך חשק גדול לוותר על הכל, אבל תדעי שאחר הגיור, יש זמנים קשים שאין שום חשק וייתכן מאוד שתפלי ח"ו ותכשלי, ואז תתחייבי סקילה, ועל כך השיבה לה רות, שבוודאי היא תעשה כל השתדלות לא ליפול, אבל בכל זאת היא מוכנה להתגייר אפילו אם היא תפול, ותזכה להיות על כל פנים יהודיה)

עיין בלשונו המתוק והנעים של מוהרנ"ת ליקו"ה שילוח הקן ה'.

ועל פי זה נוכל להבין מה שהשי"ת שאל את אומות העולם אם הם רוצים לקבל את התורה, וכל אומה הסכימה, אלא ששאלו איזה מצוה כתוב שם, והשי"ת השיב לכל אחד את הנסיון שהכי קשה להם, ולכאורה למה הכשילם השי"ת, היה לו לומר להם את הדברים הנעימים ואחר כך להבליע גם הדברים הקשים?

ואפשר לומר, שהשי"ת אמר להם, ייתכן מאוד שאתם רוצים את התורה, אבל יש שם גם מצוות שכמעט וודאי שתפלו ותכשלו ויהיה לכם קשה מאוד לקיים זאת, ולכן אומות העולם בישרותם, אמרו שאינם רוצים, כי הם רוצים לעבוד את ה', אבל רק אם מבטיחים להם הצלחות, אבל אם יש שם כשלונות, אינם רוצים להתחייב.

אך עם ישראל לעומת זאת, התעוררו בקול גדול ואמרו 'נעשה ונשמע', לא מעניין אותנו אפילו מה כתוב, ואפילו אם נכשל, אין זה מענייננו, אנו רוצים את ה' בכל אופן, ולכן הם זכו לקבל את התורה.

וזהו החיזוק הגדול של חג השבועות, שאנו מתעוררים בחשק גדול במשך כל הלילה בכיסופים עצומים, בקריאת הכ"ד ספרי התנ"ך בתיקון ליל שבועות, שהם כנגד כ"ד קישוטי כלה, להתקשט במשך הלילה בכיסופים עצומים להשי"ת, להיות מוכנים להיות יהודים, אפילו אם לא תמיד נצליח, ואחר כך טובלים במקוה הגדול של שבועות לפנות בוקר, טבילה לשם גירות, בהתגברות רצונות וכיסופים.

(עיין באריכות ליקו"ה הכשר כלים ד', בענין המקוה והתגברות החשק במקוה).

השי"ת יזכנו לשמוח הרבה בחג הזה, בשמחה עצומה ונפלאה

חג שמח | עלים לתרופה