איגרת לחג מתן תורה

איגרת לחג מתן תורה – חג השבועות :

אחי היקר!

הנה אנו עומדים סמוך ונראה ליום הגדול שהוא יום מתן
תורה – יום קבלת התורה – והרבה שואלים באיזה ענין או
איזה קבלה טובה כדאי להתחזק לקראת קבלת התורה.
אך דע לך אחי, יום חג השבועות, הוא יום שמחה בכל
העולמות על כך שאנו ששים ושמחים לקבל את התורה,
שהוא פלא עצום ביותר, וכלל אינו מובן מאליו. כי דבר
ראשון אינו מובן כלל וכלל למה השם יתברך כל כך רוצה
ומשתוקק להביא לנו את התורה, ועוד יותר מכך, לא רק
שהוא רוצה, אלא שכאשר אנו שמחים עם התורה ואומרים
'נעשה ונשמע' אזי הוא וכל הפמליא של מעלה ששים
ועליזים מכך שנשלם כל תיקוני העולמות.

אז, זהו הפלא הראשון שה' כה שמח להביא לנו את התורה,
אך שנית, ישנו פלא גדול שכלל אינו מובן מאליו, למה אנו
באמת בוחרים את התורה ורוצים אותו – לא יאומן כי יסופר,
שאנו בני אנוש הקרוצים מחומר מלאים בתאוות ומגושמים
בכל מיני גשמיות מוכנים לומר נעשה ונשמע ולבחור בתורה
הקדושה, כי אף שאולי בפועל לפעמים קשה לנו לקיים את
המצוות, ופעמים מוותרים אנו על חיי עולם הבא, [חיי עולם
הבא בעולם הזה], אך כל זה הוא רק מחמת התגברות היצר
כי בוודאי בעומק ליבנו יודעים אנו את האמת, ועל כן בוחרים
אנו ללכת בדרך התורה

ולכך יש לנו את חג השבועות הזה, שהוא יום טוב מאוד
מעניין, כי אין בו איזה מצוה מיוחדת כמו שאר ימים טובים
בהם יש שופר, סוכה, ד' מינים, מצה, וכו', אלא הוא פשוט
'חג העצרת' – עוצרים את החיים, ורק מתרכזים לחשוב מה
באמת אנו רוצים בחיים.

כי נכון שביום יום, אנו אולי שוכחים את האמת הזו, אבל
כאשר אנו עוצרים את הכל וחושבים על המטרה, אז יוצאת
זעקה מלבינו 'נעשה ונשמע' – אין עוד מלבדו, זה מה שאנו
רוצים – את התורה הקדושה, ולא רק רוצים את התורה, אלא
אפילו שמחים לעשות את המצוות – וזה עיקר המצוה של
חג מתן תורה – לשמוח עם התורה – להיות מרוצה לעבוד
את ה' אפילו בלי שום שכר עולם הבא, כי אנו רוצים את השם
יתברך בעצמו, להתייחד עמו ולשמוח בשמחתו שהוא נותן
לנו את התורה.

וכמו שכתוב 'ישמח ה' במעשיו' – ממש פלא, שהשם יתברך
הכל יכול שאינו צריך לכלום, שמח בנו ורואה בנו השלמת רצונו,
כמו צורף שהשקיע את כל כוחו הרבה זמן ליצור איזה כלי מיוחד,
ולבסוף היה חסר לו איזה אבן טובה להשלמת הכלי, והיה ממש מודאג
מחסרונו, עד שבא אחד והביא לו את זה במסירות נפש, ואז הוא לוקח את
הכלי ומלפף אותו מרוב אהבה, וכך השם יתברך לוקח את העולם ומצפה לתיקונו
ימים ושנים, והנה בא יהודי ועושה עוד מצוה והעולם נשלם יותר, ואז השם יתברך לוקח
את העולם ושמח בו.

וכשאנו רואים זאת השמחה, אזי אנו מתעוררים גם לשמוח בו בבחינת 'ישמח ישראל במעשיו',
וכך נעשה שמחה שלמה ששני השמחות מתאחדים יחדיו, השמחה של השם יתברך בכל אחד
מאיתנו, והשמחה שלנו בו.

וזהו חג השבועות, שהוא נקרא יום 'מתן תורה' ויום 'קבלת התורה', כי יש כאן שמחה כפולה,
שמחה שלנו בכל שהשם יתברך נותן לנו את התורה, ושמחה של השם יתברך שאנו שמחים לקבל
את התורה.

נמצא שאף שכדאי להתחדש באיזה קבלה טובה, התחדשות בלימוד קבוע או קביעת שיעור חדש
בתורה

וכדומה, אך עיקר העבודה למעשה של חג השבועות, הוא להכנס באופן כללי לשמחת המצוות,
לפעול בנפש את הרצון הזה, שאנו רוצים באמת לעבוד את ה', ולשמוח עמו יחד בשותפות –
לחקוק בראש את הידיעה המוחלטת הזאת שבשבילי נברא העולם, וה' שמח איתי, ולכן גם אני
שמח איתו, גם בזמנים שקשה לי.

ועל כך יש להתבודד ולהתכונן כעת בימים שלפני חג השבועות, להתחבר באופן כללי לתורה –
נעשה ונשמע…

עלה לתרופה פרשת במדבר – איגרת לחג השבועות