אור הצדיק משפיע על הדור | פרשת ויצא

(בראשית כח-י) "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". אמרו חז"ל (ב"ר סח-וראה ברש"י) וכי לא יצא משם אלא הוא? והרי כמה חמָרים (פי' מוליכי שיירות חמורים), כמה גמלים (פי' מוליכי שיירות גמלים) יצאו (משם מדי יום ביומו), ואת אמר "ויצא יעקב", כאילו רק הוא יצא?

אלא רבי עזריה בשם רב יהודה בר סימון אמר, בזמן שהצדיק נמצא בעיר הוא זיוה [ואורה של עיר], הוא הדרה, וכשיצא משם פנה זיוה פנה הדרה [וכמ"ש רש"י וילך יעקב, מגיד שיציאתו של הצדיק עושה רושם. ע"כ, כלומר שמורגש הדבר לתושבי המקום].

אור הצדיק משפיע על הדור | פרשת ויצא

והנה כל זמן שהצדיק בעיר זכותו פועלת הרבה להגן הרבה על המקום, וקדושתו והדרכתו משפיע ביותר על המעגל הראשון הסובב אותו, אבל גם מורגשת השפעתו על המעגל השני וכו', כשם שהשמש מאירה ומחממת גם במקומות שקרני השמש אינם חודרים במישרים,

ולכן כשנפטר גדול הדור, הדבר מורגש בכל הדור. והדור צריך להתחזק כדי שלא להצטנן בעבודת ה' אהבתו ויראתו.

וכן כל אדם בביתו משפיע על אשתו ועל בניו ובנותיו, ואם אנשי ביתו רואים אותו עוסק בתורה ומברך ברכת המזון בכוונה, ומדקדק בקלה כבחמורה – הוא משפיע עליהם לטובה, אבל אם רואים אותו מזלזל בדיקדוק ההלכה, ומברך ברכת המזון מתוך זילזול ונשען לאחוריו, או שם רגל על רגל, או עיניו משוטטות בחוץ וכוונת הברכה בל עמו, וכן אם רואים אותו שקוע בצלחת ובעיתון, ודיבוריו דברים בטלים בקביעות – זהו מה שמשפיע על התלויים בו.

וזה בחי' מה שמצינו שחז"ל נזהרו (ע' ברכות, יא) שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות.

וזה בחי' מ"ש חז"ל (דב"ר ב) מה שהגדולים עושים – הדור עושה.

ואמרו (שבת קיב,ב) אם ראשונים בני מלאכים, אנו בני אנשים, ואם ראשונים אנשים אנו כחמורים, ולא כחמורו של ר' חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים, ע"כ.

וז"ל רב ניסים גאון (שם) משכחת עיקר דיליה, באבות דרבי נתן (פ"ח), וזהו המעשה: מעשה בחמורו של רבי חנינא בן דוסא שגנבוה ליסטים, וחבשוה בחצר, והניחו לה שעורים תבן ומים, ולא היתה אוכלת ולא היתה שותה.

אמרו "מה אנו מניחים זו עד שתמות ותבאש החצר עלינו, פתחו לה דלת והוציאוה לחוץ, הלכה עד שהגיעה אצל פתחו של ר' חנינא בן דוסא, שמע בנו קולה והכירה, אמר דומה קולה לקול בהמתינו, אמר לו בני עמוד לפניה, ופתח לה דלת והנח לה שעורים תבן ומים, עמד והניח לפניה שעורים תבן ומים, והיתה אוכלת ושותה (כי הי' מעושר!), לפיכך אמרו "כשם שהצדיקים הראשונים חסידים, כך בהמתן חסידין.

והוסיף: ומעשה חמורו של ר' פנחס בן יאיר מפרש בפ"א מן שחיטת חולין (דף ז.) ר' פנחס בן יאיר הוה אזיל לפדיון שבויים. איקלע לההוא אושפיזא, רמו שעריה לחמריה, ולא אכלה, נקרינהו (ניקו בידיים מן האבנים והפסולת) – לא אכל, אמר להו דלמא לא מעשרן, עשרונוהו ואכל, אמר עני זה הולך לעשות רצון קונו ואתם מאכילים אותו טבלים.

והנה מעבר להשפעה הישירה והעקיפה של הצדיק, בענינים ניגלים לעינינו, יש עוד בזה בחינות נסתרות מעינינו וכמ"ש רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' קלב) וז"ל יש צדיק שהוא מפורסם גדול במדינה אחת, ובמדינה הסמוכה אינו חשוב כלל, ושוב במדינה אחרת הוא מפורסם, הוא ענין הכתוב בזוהר (פ' כי תצא, דף רפ,ב) מעיין דנפיק מאתר חד, ואזלי מתחות ארעא, עד שנובע ויוצא בריחוק במקום אחר, ואף במקום שהולך תחות ארעא, הוא משקה שרשי אילנא.

ויהי רצון שניהי' דבוקים בצדיקי אמת.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

• אהבת הצדיקים והתלמידי חכמים זה אהבת השם יתברך | פרשת תצוה
• למה כדאי להתקרב לצדיקים? פרשת שמיני, הרב אלימלך מליזנסק זצ"ל
• להיות צדיק לא על חשבון אחרים
• התקשרות לצדיק | שאלה לראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"