גודל מעלת האהבה אחווה והשלום בין בני ישראל

גודל מעלת האהבה אחווה והשלום בין בני ישראל – פרשת השבוע מקץ – כי זה סוד גאולת הקץ וביאת הגאולה ליחיד ולעם ישראל.

גודל מעלת האהבה אחווה והשלום בין בני ישראל :

(בראשית מא,ב) "ויהי מקץ.. והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה, ובריאות בשר, ותרעינה באחו".

והנה גדול השלום והאחוה והרעות ואהבת החברים וכו'.
וכמו שאמרו חכמינו ז"ל (תנחומא ניצבים-א) אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחד.
ואמרו (במדב"ר יב-א) לא ברא הקב"ה את העולם אלא על מנת שיהא שלום בין הבריות,
ואמרו (עדיות פ"ח מ"ז) אין אליהו הנביא בא אלא לעשות שלום,
ואמרו (ירושלמי תענית פ"ד מ"ב) על שלושה דברים העולם עומד.. על השלום.

והנה כתיב (משלי ג-יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
ואמרו חז"ל (במדב"ר כא-א) התורה כולה שלום.

ואמרו (ב"ר לח-ו) גדול השלום שאפילו ישראל עובדי ע"ז ושלום ביניהם,
אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהם. (וכיוב"ז אמרו במדרש תנחומא שופטים-יח, ע"ש).

ואמרו (סוכה נג.) מה לעשות שלום בין איש לאשתו,
אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה.

ואמרו (ברכות סד.) ת"ח מרבים שלום בעולם. ויש עוד חזלי"ם רבים המדברים בשבח השלום והאחווה והרעות.
ואמרו (תדא"ר כו) אמר הקב"ה לישראל, בני מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זא"ז ומכבדים זה את זה.

ושכר הנ"ל גדול מאד, וכמ"ש חז"ל (פאה פ"א מ"א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב.. הבאת שלום בין אדם לחבירו.
וכן אמרו בירושלמי (פאה פ"א מ"א) עה"פ (דברים לב-מז) כי לא דבר ריק הוא מכם, כי הוא חייכם, ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה – ואמרו "על האדמה" – זו הבאת שלום בין אדם לחבירו.
ואמרו (ויק"ר ל-יב) אמר הקב"ה יוקשרו כולם אגודה אחת, והם מתכפרים אלו באלו. ואימתי הוא מתעלה? כשהן עשויין אגודה אחת.
ואמרו (מנחות כז.) ישראל לא יזכו בהרצאה ולשוב כולם לארצם, עד שיהיו באגודה אחת.
וכן אמרו (ספרי וזאת הברכה, סי' שמו) ויהי בישורון מלך, יחד שבטי ישראל (דברים לג-ה) מתי ויהי בישורון מלך? יחד שבטי ישראל, כשהן עשויין אגודה אחת, ולא כשהן עשויין אגודות אגודות.

וכן לענין הגאולה אמרו (תנחומא ניצבים-א), וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת.
ואמרו (עוקצין סוף פ"ג) לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה כמו השלום,
ואמרו (דבר' ה-יד) ראה כמה חביב השלום כשביקש הקב"ה את ישראל לא מצא כלי שהוא מחזיק הברכות בו, אלא השלום.
ואמרו (שבת כג:) דרחים רבנן, הו"ל בנין רבנן.

ויש רמז במ"ש חז"ל (ב"ר פט) בשעה שהשנים יפות (הוא משום ש) אהבה ואחווה בעולם (ישר והפוך).
ועוד רמז במ"ש (ברכות סג:) אין התורה ניקנית אלא בחבורה.
ועוד רמז במ"ש (שם יג:) כל המאריך באחד (באחדות) מאריכים לו ימיו ושנותיו.
ועוד רמז במ"ש (תהלים קכב-ג) ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו,
ואמרו (ירושלמי חגיגה פ"ג) עיר שעושה כל ישראל חברים. ונ"ל מתי תהיה ירושלים בנויה? כשחוברה לה יחדיו!
ויש עוד רמז במ"ש חז"ל (ב"ר סט) אין סכין מתחדדת אלא בירך של חבירתה, כך אין ת"ח משתבח אלא בחבירו.

וכן להיפך לענין העונש וכמ"ש חז"ל (ברכות ה:) ב' שנכנסו להתפלל וקדם א' מהם להתפלל ולא המתין את חבירו ויצא – טורפין לו תפילתו בפניו,
ואמרו (שבת קמט:) בני החבורה המקפידים זה על זה, עוברים משום מידה ומשום משקל,
ואמרו (פסחים קיג:) ג' הקב"ה שונאן.. היודע עדות בחבירו, ואינו מעיד לו.
וגם יש רמז במ"ש (רות רבא ב) מת אחד מן החבורה תדאג כל החבורה.
וזה בחי' "יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו". ותרגומו ורָעַיָן באַחְוָא.
היינו דרמיז לן קרא שצריכים להיות ולחיות ברעות ואחוה ועי"ז חלה הברכה בחי' יפות מראה ובריאות בשר.

כנסו – לרשימת הפרשות שבוע המלאה

לחץ כאן – עלון לשבת פרשת מקץ להורדה והדפסה

בברכת התורה וכטו"ס הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר