תפילה למשה איש האלוקים | מתוך התיקון הכללי

מתוך הספר "שי למורא" פירוש מעשי על התיקון הכללי

נאמר בעשרה מזמורי תהילים של תיקון הכללי

תפילה למשה איש האלוקים.

ולא אמר דוד המלך "איש אלוקים", כי יכול ח"ו להשתמע שהצדיק הוא כעבודה זרה.
ואע"ג שכתוב כן אצל נביאים אחרים בכ"מ, מכל מקום לגבי משה רבינו הענין רגיש יותר,
ועל כן נזהר המשורר מכך. ואשרי ילוד אשה שזכה לתואר הזה, דהיינו גשמי שהוא כולו רוחני.

תפילה למשה, ה´ מעון אתה היית לנו בדור ודור.

היינו הכתובת והאדרע"ס ומקום המגורים והמען של יהודי
היה במשך כל הדורות וכן צריך להיות גם בדורינו אצל כל אחד רק להשי"ת,
לגור אצל השי"ת זה ביתי זה מקומי, אין לי מקום אחֵר,
ללכת לבית הכנסת ולבית המדרש , ללכת לקברי צדיקים להרבות בתפילות
אשרי הזוכה להרגיש ולהפנים דברים נפלאים אלה, פשוטים ככל שהם, אבל למעשה!

בטרם הרים יולדו.

בהמשך להנ"ל. א ל תאמר הרים אלא הוֹרִים,
דהיינו שאפילו הורי האדם יגידו לו אחרת מה´,
מ"מ הרי ידוע שאין כבוד אב ואם במקום רצון ה´.
והוה כעין יתוּש קדמך, כלומר רצון ה´ הוא קדוּם לרצונם ולהווייתם.

שובו בני אדם.

אל ה´, אל התורה, לצדיק האמת, לשכל הישר,
וכמ"ש (קהלת ז, כט) עשה האלוקים את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים.

תשב אנוש עד דכא.

(עד דקה אחרונה של חייו תחכה לו) ותאמר שובו בני אדם עכ"פ ברגע אחרון,
כי אף פעם לא מאוחר, וכל זמן שאדם חי — עוד יכול לתקן.

כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור.

לכאורה הל"ל כי אלף שנים בעיניך כיום אחד.
אלא בא להדגיש אפסיות הזמן, כי ´כיום אחד´ משמע,
שיש זמן כל שהוא, כמו שנדמה לאדם בתחילת היום שיש זמן רב,
לכן קאמר כיום אתמול כי יעבור, היינו כמו שבסוף היום רואים שאין זמן כלל,
וכמו שרואים ביום אתמול שעבר מהר ולא השאיר רושם כלל,
כך הם אלף שנים בעיניך (והאי עלמא כבי הילולא דמיא, חטוף ואכול! (עירובין נד, א)).